יום שני, 1 בנובמבר 2010

תחילתו של הסוף...

מרוץ הזמן הוביל אותנו לתחילתו של סמסטר רביעי ואחרון בלימודים!
רק לפני שנה הרגשתי כה מבולבלת, לא בטוחה, טרודה, וחוששת מהחזרה להיותי "תלמידה". אך הזמן רץ, הלימודים סחפו, קורסים שונים, קריאת מאמרים, מטלות, גלגל השיניים החל להסתובב במהירות רבה והלימודים הפכו לשגרה.
היום, סמסטר אחד לפני הסוף, אני כבר מרגישה את תרומתה של הלמידה הן בהתפתחות האישית מקצועית שלי והן בתפקידי החדש כמורה למחשבים בבית הספר.
תחילתו של הסמסטר הביא עמו את החזרה לכתיבה בבלוג האישי. זהו הסמסטר השלישי שאנו עובדים על פרוייקט זה ואצלי עדיין מהדהד כל הזמן בראש
הפוסט הראשון - מפוחדת, מבולבלת, דואגת, ונרגשת לקראת עבודה חדשה עם כלי חדש.
היום לאחר שני סמסטרים בו אני מפעילה בלוג זה עדיין עולים בי חששות לקראת כל פוסט, הנובעים בעיקר מהרצון למשוך, לעניין, לענות על הדרישות ולחוש בהתקדמות האישית בעבודה עם הכלי, אך אני חשה את ההתקדמות שחלה בי בכתיבה ובעבודה עם הכלי.

הסמסטר החדש הביא עמו קורסים חדשים, מרצים מוכרים וחדשים, מגוון של מטלות, ופרוייקט הסמינריון.
נעמי ואני בחרנו לערוך את פרוייקט הסימנריון בנושא -

"שילוב בלוג לימודי לשיפור יכולת ההבעה בתכנית "סינגור עצמי" אצל תלמידים עם לקויות למידה".
לא בכדי נבחר הבלוג ככלי המוביל את הסמינריון, ההתנסות בכתיבה בבלוג והכרתו היא שהובילה אותנו לבחירה ולשילובו בתהליך הלמידה. בפוסט זה ברצוני להציג התרשמות ראשונית מתחילת העבודה.
הכיתה שנבחרה לפרוייקט הסמינריון היא כיתה ח' בבית ספר שפרירים (בי"ס לחינוך מיוחד בו אנו מלמדות), של תלמידים לקויי למידה עם קשיים נוספים המלווים אותם כגון קשיים חברתיים, רגשיים וכדו'.
לקראת השיעורים הראשונים החששות שליוו אותי בתחילת הדרך בעבודה עם הבלוג הציפו אותי שוב, חששתי כי חששות אלו יצרו התנגדות של התלמידים לעבודה ויהוו בעיה. אך לתדהמתי גיליתי, כי התלמידים (כן, גם אלו מהחינוך המיוחד) פוחדים הרבה פחות מאיתנו מחשיפה לכלים טכנולוגיים חדשים והתמודדות עימם. נכון אמנם העבודה הרבה יותר מובנת וברורה אך אין את ההתנגדות והפחד שמלווה את עולם המבוגרים מהתמודדות עם כלי חדש, פחד בו אני חשתי לפני תחילת העבודה עם הכלי.
השימוש בבלוג כפרוייקט עבודה עם התלמידים, איפשר לי בפעם הראשונה במהלך התואר לראות את החיבור בין הכלים איתם אנו מתנסים באופן תיאורטי ובין השטח, הצמא, רוצה, מחפש ואף דורש התקדמות ועבודה עם כלים טכנולוגיים חדשים, בנוסף ליישומי האופיס אותם אנו כה רגילים ללמד במערכת החינוך, ולעיתים קרובות אף נהנים מהנוחות שבכך.
איני יכולה להציג בפוסט זה מסקנות לגבי תרומת הכלי ללמידה ולנושא בו הסמינריון עוסק - "סינגור עצמי", אך אני חשה את ההתלהבות ואת שיתוף הפעולה של הילדים בעבודה.

תחילתו של הסוף -סמסטר חדש, התחלות חדשות, פרוייקטים שמתחילים לקבל פנים אמיתיות בשטח ובעבודה, עם כל אלה נפתחה לה עוד שנה שבקרוב מגיעה לסופה!

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה