יום ראשון, 26 בדצמבר 2010

געגוגים למורים...

השבוע יצא לדרך פרוייקט "המורה של המדינה" בשיתוף פעולה של מפעל הפייס, ידיעות אחרונות, הסתדרות המורים ו- ynet.
במסגרת התחרות מפרסמים עיתון ידיעות אחרונות ואתר ynet כתבות שונות הקשורים למורים בבית הספר.
במוסף השבת האחרון, נתקלתי בכתבתו של מאיר שלו - "המורה אלקלעי". שלו נזכר במורה אלקלעי אשר השפיע רבות על עתידו. את הכתבה אפשר לקרוא בקישר הבא -
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4003619,00.html
כתבה זו התחברה לפוסט הקודם שכתבתי בנושא המחנכים -
המחנך בבית הספר ומביעה את חשיבות הנושא - תפקידם ומקומם של המורים בחינוך והקניית ערכים לדור העתיד.

בפוסט זה בחרתי לצטט מספר משפטים מתוך דבריו של מאיר שלו המסבירים את משמעותו של תפקידנו כמורים ואת חשיבותו.
* "
אחרי ההורים, מורים טובים הם המבוגרים המשפיעים ביותר על כל ילד. כל איש מדע, מורה, הוגה וחוקר יכול להצביע על מורה שהעשיר אותו וכיוונו, וגם על המורים שלא הבחינו ביכולתו ובנטיותיו..".
* כמה תלמידים אפשר לצופף בכיתה אחת? כמה מחשבים צריכים להיות בכל בית ספר? כמה מעבדות? כמה שעות שבועיות צריך להשקיע בכל מקצוע? כל אלה חשובים ומשפיעים, אבל שום דבר לא חשוב ולא משפיע כמו המורָה והמורֶה. גישתם לתלמידים, קפדנותם, סלחנותם, דרך דיבורם, חיוכם, רוחב דעתם, עומק ידיעתם, אורך וקוצר רוחם - כל אלה יוצרים את ההוויה החינוכית בתודעת התלמיד ובחלל הכיתה..."

נראה כי בשנים האחרונות שכחנו...
...שכחנו כי המורים הינם דמויות משמעותיות בחייהם של התלמידים החל מגיל 6 ועד לגיל 18.
...שכחנו כי הם נמצאים בקרבת התלמידים שעות רבות של היום ולעיתים אף רואים את הילד יותר זמן מהוריו ביממה אחת.
...שכחנו עד כמה משמעותיים המורים בחייו של הילד.
...שכחנו כי מוטלת עליהם אחריות כבדה מאוד בהקניית ערכים והובלת החברה שלנו לעתיד נכון ומבטיח.
...שכחנו שעלינו לבחור לשם כך את הדמויות הנכונות והמתאימות לתפקיד.
...שכחנו כי אסור לנו לזלזל במקצוע ההוראה.
שכחנו...שכחנו...שכחנו...

לכל אחד מאיתנו יש בראש תמונה של אותו מורה שהיה משמעותי בחייו, אותו מורה שגרם לו לשינוי, אותו מורה שהמילה החמה שלו השתלמה בסופה, האם זה עוד קיים היום?!
אני מאמינה שכן, אני מאמינה שבין אלפי המורים הנמצאים במערכת ישנם מורים טובים, בעלי חזון ואידיאולוגיה, אלו ששכחנו מהם. אך לצערי, ישנם גם רבים אחרים שמגיעים אל המקצוע בשל ציונם הנמוך בפסיכומטרי, בשל דרישות הכניסה הנמוכות למכללה, וללא כל התאמה.
אני מאמינה כי מכללות להוראה צריכות לקבל את המוכשרים ביותר, ולשם כך לבנות קריטריונים לבחירת המועמדים לכך. כחברה, עלינו לחזור ולהעצים את תפקידו של המורה כמקצוע בעל ערך רב שטובי האנשים ירצו לבחור בו ולא אלו שנשאר להם לבחור מקצוע מתחתית הרשימה.
מאיר שלו מסיים את הכתבה בדברים הבאים:
* החברה הישראלית צריכה להעלות את המורים הטובים שלה על נס, לכבד אותם באופן ערכי ומעשי גם יחד. הממשלה לא עושה זאת - גם את זאת - כראוי. דומה שגם בזה צריך לעזור לה: לקחת לה את היד ולהראות לה איך... "
שוב שכחנו...
...שכחנו לתגמל את אותם מורים שעבודתם היא מלאכת קודש.
...שכחנו לתת את להם את מקומם ולהביע הערכה כלפי עבודתם.
...שכחנו כיצד לתת מילה חמה ולהוקיר על העבודה הקשה שעושים המורים.
אנו מרבים לדרוש, להעביר ביקורת, בזה אנו טובים, ובדרך אנו משאירים את המורים לבד בכל התהליך ומטילים עליהם את האשמה על תיפקוד ועתיד תלמידנו והחברה כולה.

אני גאה להיות מחנכת ומורה, אני מאמינה בעבודה שאני שותפה לה ובדרך הקשה ומעלה חיוך על פני בכל פעם שאני רואה תלמיד שלמד אצלי ואת השינוי שחל בו שגם אני שותפה לו.
אני חשה גאווה כאשר אני מקבלת מילה חמה מהורה, מתלמיד, או מכל אחד אחר שמבין עד כמה העבודה היא חשובה, עד כמה מושקעת בה מחשבה, מאמץ ואנרגיות רבות, עבודה שנותנת לי סיפוקים רבים (ולאו דווקא כספיים) ומשאירה אותי במערכת כמורה וכמחנכת!

יום ראשון, 19 בדצמבר 2010

המחנך בבית הספר!

הבוקר נתקלתי בכתבה שהתפרסמה בעיתון ynet, בנושא המחסור במורים, את הכתבה במלואה ניתן לקרוא בקישור הבא:

http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-4001493,00.html

בפוסט זה בחרתי להתייחס לכמה היבטים מתוך הכתבה:
"מצוקת כוח האדם במערכת החינוך הולכת ומחריפה, ומנהלי בית הספר מתקשים לאתר מורים המעוניינים לחנך כיתות..." - לאחרונה, במקביל לחזרתי לעבודה בבית הספר, יצא לי לחשוב רבות על תפקיד המחנך. לדעתי, זהו אחד התפקידים החשובים והמשמעותיים ביותר בבית הספר, וכשמו כך גם גודל אחריותו.
בויקיפדיה מוגדר המחנך כ"מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות)".
מחנך אינו עוד מורה במערכת, מחנך הינו דמות החייבת להיות משמעותית לתלמידיו, דמות המשמשת כדוגמא, ובבואו להקנות ערכים חינוכיים, חייב להאמין בעצמו בערכים אלו. על המחנך מוטלת אחריות רבה וכבדה לחינוך והובלת תלמידיו
ובבואנו להכשיר ולמנות מחנכים עלינו להתייחס לכך בכל הרצינות והמשמעות של הדבר.
המשפט בכתבה כי מצוקת כוח האדם במערכת החינוך מחריפה, מדאיגה אותי מאוד, ועוד יותר מדאיגה אותי העובדה כי מנהלי בתי הספר מתקשים לאתר מורים המעוניינים לחנך כיתות, אנו זקוקים למחנכים, לדמויות משמעותיות, לדמויות חינוכיות שיהוו מודל ערכי עבור תלמידנו, בדור בו הנוער כה זקוק להכוונה זו.
אמנם השנה, איני מחנכת, אך עד לפני כשנתיים מילאתי תפקיד של מחנכת, שהיווה עבורי סיפוק רב, בקשר עם התלמידים, בהובלת התלמידים למחוזות רצויים, בהעברה שוב ושוב של ערכים ומסרים שאני מאמינה בהם, כגון: יושר, אמון, הקשבה הדדית ועוד.
"בהיעדר כמות מספקת של מורים, התהוותה בבתי הספר תופעה שבה ממנים המנהלים מתמחים להוראה למחנכי כיתות.
מנהלים הסבירו: "אין לנו ברירה. בשנים האחרונות אנו עדים לגל נטישה של מקצוע ההוראה, והמורים הוותיקים שנשארים במערכת מסרבים להיות מחנכים"
- מקצוע ההוראה הינו מקצוע קשה ושוחק, ואחת כמה וכמה תפקיד המחנך. לא סתם מורים ותיקים מסרבים להיות מחנכים, הם עייפים ומתקשים לעמוד אל מול הדור החדש, אך אנו זקוקים במערכת החינוך כיום למחנכים בעלי ניסיון ומקצועיות. קריטריון הגיל אינו מהווה מבחינתי קריטריון למינוי
מחנך, אלא אישיותו ויכולותיו של האדם להיות מחנך, להוביל ולקחת אחריות על חינוך תלמידיו וכיתתו.
הרושם שהתקבל מבחינתי בעת קריאת הכתבה הינו כי מינוי המתמחים נעשה כיום לא מתוך בחירה אלא מחוסר ברירה, וכאן מקור הבעיה. חוסר הביקוש במקצוע ההוראה הוביל את מכללות ההוראה לסף קבלה נמוך מאוד, כמעט כל אחד יכול להתקבל להיות מורה, וכאן מקורם של קשיים רבים של המערכת. מסביבי יש מורים רבים טובים ואיכותיים, אך גם רבים אחרים המגיעים למקצוע זה מהסיבות הלא נכונות.
מ
הן הסיבות הנכונות? אמונה בעבודה, בשליחות, אידיאולוגיה, יכולות ומיומנויות עבודה עם ילדים ונוער, אתגר, רצון להתמקצע ולהתקדם וסיבות רבות נוספות שנעלמו מעניינו היום. מורים רבים מגיעים למקצוע מתוך נוחות, שעות עבודה מעטות (כך לפחות הם חושבים), חופשים וכדו'.
"מחנך הוא תפקיד תובעני מאוד שדורש מיומנות רבה
. לכן, לא ניתן לקחת סטודנט ולזרוק אותו ישר למים הקרים כשהוא חסר ניסיון וכשאין לו שום היכרות מוקדמת עם המערכת", הסביר מנהל בית ספר, שגרס כי המצב הרצוי הוא שמורה ימונה למחנך רק לאחר שצבר ניסיון כמורה בפועל לאורך תקופה של שנה עד שנתיים - אכן אני מסכימה עם דבריו של מנהל בית הספר, מחנכים צריכים להיות כאלו בעלי ניסיון ובעלי מיומנויות. בשנתיים הראשונות לכניסתי למערכת, עבדתי בכיתה לצד מחנכת ותיקה ומנוסה, כמו מלווה של נהג חדש, זו הייתה עבורי הלמידה הטובה ביותר ודרך הכניסה הנכונה ביותר למערכת ולתפקידי כמחנכת.
אני חשה כי במשך השנים הניסיון שינה אותי כמחנכת מקצועית וטובה יותר, ולכן קשה לי לקבל משפטים כגון "זריקת מתמתחים למים כמחנכים", ו"לוקחים מכל הבא ליד".

בשנים האחרונות נערכים פרוייקטים שונים על מנת להביא אנשים מקצועיים למערכת, חלקם מוצלחים יותר וחלקם פחות. מערכת החינוך חייבת לחשוב על הדרכים, שכיום לדעתי עוסקות בעיקר בתגמול (מקצועי, כספי, סיפוקי וכדו') אשר יביאו את האנשים האיכותיים לתפקידי ההוראה בכלל והחינוך בפרט. אחת מהבעיות הקשות של המערכת הינה כוח אדם שאינו מספיק איכותי, כוח אדם שמגיע למקצוע מחוסר ברירה ולא מתוך בחירה!

יום שני, 13 בדצמבר 2010

מהפכת הידע

בקורס של דר' גילה קורץ - "הערכת טכנולוגיית ידע", התבקשנו להקשיב להרצאתו המוקלטת של פרופ' חן, בנושא מהפכת הידע - יצוג ידע מודפס מול יצוג ידע דיגיטאלי.






במהלך ההקשבה להרצאה חזרו ועלו כל הזמן לנגד עיני - תלמידיי, תלמידי החינוך המיוחד והתרומה שיכולה להוות הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, עבורם. בפוסט זה אתייחס לתרומה זו תוך ציון הנקודות אותם מעלה פרופ' חן בהרצאתו.
התלמידים הלומדים בבית הספר בו אני עובדת מאופיינים במגוון רחב של קשיים, לקויות למידה, לקויות חברתיות, אינטיליגנציה גבולית, פיגור קל ועוד. הבעיות עמן אנו המורות מתמודדות בבית הספר מגוונות ודורשות יצירתיות רבה והעברת הידע במגוון רחב של ייצוגים, המתאימים ליכולות ולקשיים השונים של התלמידים. שימוש במחשבים מהווה ייצוג נוסף להעברת ידע אשר תלמידים רבים יכולים להיתרם ממנו בשל המאפיינים הרבים הטמונים בו ואותם מציג פרופ' חן בהרצאתו -
1. לינאריות לעומת מרחביות - הצגת הידע הלינארי בספר, ברצף מאורגן, ע"פ סדר ומבנה, לעומת הצגת הידע הדיגיטאלי באופן מרחבי, כלומר למידה בכיוונים רבים. אופן הצגת הידע הינה בעלת השפעה על הדרך בה אנו חושבים, לומדים ומיישמים את הידע.
בהתייחסות לתלמידי החינוך המיוחד, מאפיין זה יכול להוות תרומה רבה בשיטת הלימוד בה נבחר. אמנם, לימוד ברצף מאורגן, שלב אחרי שלב, הינו בעל חשיבות רבה לתלמידים הנוטים להתפזר וזקוקים למיקוד, אך הצגת הידע באופן מרחבי מאפשרת שיטות לימוד נוספות. אחת האפשרויות, הינה שיטה בה הלימוד יהיה ע"פ נושאים ולאו דווקא ע"פ מקצועות, אפשר יהיה לדוגמא ללמוד על נושא הכרמל בכל המקצועות - היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות. הלימוד המרחבי יאפשר לנו לנוע בנושא הכרמל במגוון של מקצועות ומגוון של ייצוגים. התרומה לכך לתלמידי החינוך המיוחד הינה בהתמקדות בנושא מסויים ועיבודו בשלל מקצועות ובכך הבנה ויישום הנושא באופן מעמיק יותר.
2. סופיות לעומת אינסופיות. בספר הידע הוא סופי, תכנית לימודים הינה בעלת התחלה וסוף, לעומתו במחשב הידע הוא אינסופי, אפשר ללמוד וללמוד ללא קץ. ע"פ פרופ' חן בצורת הלימוד האינסופית אנו יכולים להמשיך וללמוד ולחקור נושא ללא קץ.
כאשר תלמידי החינוך המיוחד, נתקלים בנושא המעניין אותם, או לחילופין כאשר המורה חשה כי יש צורך בהרחבת לימוד נושא מסויים, הייצוג הדיגטאלי מאפשר המשך למידה באופנים ואמצעים שונים, המאפשרים לתלמידים המשך למידה מגוונת שאינה משעממת וחוזרת על עצמה ומגבירה את המוטיבציה ללמידה אצל תלמידים שזקוקים לחוויות של הצלחה בלמידה.
3. סימבוליות לעומת יצוגי ידע רבי פנים. הידע בספר מוצג באמצעות אותיות (סמלים), שאין כל קשר בין צורתן לבין עולם הידע אותו הן מייצגות, לעומתו במחשב אנו יכולים לייצג ידע קונקרטי, באמצעות תמונות, מציאות מדומה הינה בעלת משמעות רחבה בלמידה. מאפיין זה הינו אחד מהקשיים הבולטים אצל תלמידי החינוך המיוחד, תלמידים רבים מתקשים בהבנה של ידע המוצג באופן מופשט וזקוקים להמחשות רבות. בשיעור הפרונטלי אנו המורות נעזרות באמצעי המחשה רבים, אך המחשב מאפשר אמצעי המחשה רבים, וברורים יותר להעברת הידע.
4. אינרטיות לעומת אינטראקטיביות. ידע בספר אינו משתנה כתוצאה מכך שאנו מנסים ללמוד אותו, לעומתו הקורא יכול לשנות את הידע במחשב ולהיות ביחסי גומלין עימו. הידע במחשב מאפשר אינטראקטיביות ולמידה פעילה. בהמשך למאפיין הקודם, למידה פעילה הינה למידה משמעותית ביותר עבור תלמידי החינוך המיוחד. למידת השינון אינה אפקטיבית עבורם ומייצרת בעיות נלוות נוספות כגון, בעיות משמעת. הלמידה הפעילה הינה למידה משמעותית, מאפשרת לתלמיד התמצאות בנושא הנלמד, ובכך הגברה של תחושת המסוגלות העצמית.
5. סטטיות לעומת דינמיות. הידע אינו משנה את מהותו בעת למידה בספר, לעומתו הידע במחשב הוא דינמי, ניתן לזרום קדימה ואחורה, הוא קרוב למציאות האמיתית ולכן קל יותר ללמוד אותו. תלמידי החינוך המיוחד זקוקים ללמידה דינמית, למידה מוחשית, למידה הקרובה כמה שיותר למציאות על מנת שיוכלו לרכוש את הידע, למידה סטטית גורמת להם ללמידה טכנית, מתוכננתת, ופעמים רבות הם אינם מבינים את משמעותה ואף נכשלים בה.
6. תלוי מקום וזמן לעומת חוסר תלות מקום וזמן. בעת למידה בספר התלמיד צריך להגיע אל הידע, התלמיד צריך להגיע לבי"ס ולשיעורים אחרת לא יגיע אל הידע ולא ילמד. במחשב הידע אינו תלוי מקום וזמן והתלמיד יכול ללמוד בכל שעה משעות היום, ובכל מקום. מאפיין זה טומן בחובו קושי עבור תלמידי החינוך מיוחד מכיוון שרבים מהם זקוקים למסגרת, זקוקים לתיווך של המורה בבית הספר במיומנויות הלימוד הנדרשות גם כאשר הן מוצגות בפן הדיגטאלי.
7. נגיש חלקית לעומת נגיש לכל. כיום קיימת טענה כי מערכת החינוך אינה נגישה לתלמידים מסיבות שונות, כגון, כלכליות, גיאוגרפיות. הידע במחשב לעומת זאת זמין לכל תלמיד בכל מקום ובכל זמן. תרומתו של מאפיין זה והמאפיין הקודם הינה באפשרות של התלמידים להגיע אל הידע, דבר זה איו מאפיין רק את תלמידי החינוך המיוחד אלא את התלמידים בכלל, אותם תלמידים שאינם יכולים להגיע לבי"ס מסיבות בריאותיות, גיאוגרפיות ואחרות, יוכלו באמצעות המחשב להגיע אל הידע ולהמשיך בלמידה. במהלך עבודתי נתקלתי מספר פעמים בתלמידים שצברו פערים בלמידה כי לא הגיעו לבית הספר, נגישות ולמידה מכל מקום תאפשר לאותם התלמידים להמשיך בלמידה ללא היווצרות של פערים.


לסיכום, פרופ' חן מדבר על שינויים איכותיים בלמידה בהקשר של הצגת הידע באופנים חדשים בפן הדיגטאלי. בדברי הסיכום מדבר פרופ' חן על ערוצי הלימוד השונים של הלומד, ערוצים אלו באים לידי ביטוי באופן ניכר אצל תלמידי החינוך המיוחד, ולכן הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, יכול להוות תרומה רבה לתלמידים אלו, תוך חשיבה והערכות לקראת צורת לימוד זו.
במהלך כתיבת הפוסט, נוכחתי כי ההיבטים השונים עליהם הרחבתי בעצם מתאימים לאו דווקא באופן ספציפי לתלמידי החינוך המיוחד אלא ללומד בכלל, ואכן לא פעם פונים אלינו הורים של תלמידים או אנשי חינוך בטענה כי סגנון הלמידה בבית ספרנו היה נכון ומתאים גם לתלמידי החינוך הרגיל והם אף היו נתרמים ממנו רבות.
אחד מיתרונות בית ספר שפרירים (בו אני עובדת) הינו שהוא נותן מענה למגוון רחב של סגנונות למידה. כיום הוא עושה זאת כמעט מבלי להעזר במדיה הדיגטאלית. המאפיינים המצויינים בפוסט זה מציגים את האפשרויות השונת הטמונות בהצגת הידע במחשב ויכולים להוות תרומה נכבדה במערך הלימוד תוך שימוש בייצוג נוסף להעברת ידע ומתן מענה לשונות ולסגנונות הלמידה המגוונים.

יום שלישי, 7 בדצמבר 2010

על מורים ותלמידים...

לאחרונה נחשפתי לשלושת הסרטונים הבאים -
אשר כותרת המשותפת לכל הסרטונים הייתה - מה שכל מורה היה מת לעשות!!

הסרטון הראשון -



הסרטון השני -



והסרטון השלישי -



שלושת הסרטונים מציגים בעיה קשה עימה מתמודדת מערכת החינוך בכל העולם.
שלושת הסרטונים מעלים קונפליקטים עימם אנו המורים מתמודדים יום יום בשטח - ההתמודדות ההולכת וגוברת עם בעיות משמעת, סמכות המורה הנעלמת, תלמידים אשר מבחינתם הכל אפשרי ומותר, ומולם דרכי ההתמודדות שלנו עם המורים עם בעיות אלו או יותר נכון חוסר דרכי ההתמודדות שלנו המורים עם קשיים אלו, התחושה כי אין בידנו הכלים וכי ידנו כבולות...
לא בכדי כותרת הסרטונים הינה מה שכל מורה היה מת לעשות. אמנם באופן אישי אני מתנגדת לכותרת זו, אך מנגד אני מבינה את הקושי המוצג בכל סרטון.
אכן יהיו כאלו שיגידו שהסרטונים הם מבויימים, אך קשיי המשמעת המוצגים בכל אחד מן הסרטונים מתבססים על אירועים שקורים בשטח ואנו המורים עומדים לא פעם חסרי אונים בהתמודדות עם קשיים אלו.
לצד הקושי בהתמודדות אני מאמינה כי חלק מקשיי המשמעת נובעים מחוסר הרלבנטיות של בית הספר כלפי אותם תלמידים, מהשעמום שנוצר אצל התלמידים בלמידה המסורתית הישנה בעוד שהם כבר שולטים באמצעים טכנולוגים מתקדמים.
מהתנסותי בשטח, כאשר אנו בונים שיעור מעניין, מאתגר, אשר קיים בו שימוש במגוון רחב של אמצעים, טכנולוגיים ואחרים אנו מצליחים להביא את התלמידים לידי עניין בשיעור ועיסוק במטלות שניתנות בשיעור ובהתאם לכך גם להפחית את בעיות המשמעת.
ולגבי הטכנולוגיה גם כאן קיימת משמעות לבניית שיעורים בטכנולוגיה מותאמת ונכונה עבור האוכלוסייה עימה אנו עובדים, לא די בכך שנביא את התלמידים ל"כיתת המחשבים" ונאמין כי בזאת תמו כל קשיינו, גם ובמיוחד בשיעורים אלו עלינו להגיע מכוונים עם שיעורים מתוכננים, בעלי מטרה, הבנה וידע רחב על מנת שהלמידה תהיה אפקטיבית ויעילה.
ולסיום בנימה אישית, אני מאמינה כי המורה בראש ובראשונה מהווה דוגמא אישית עבור תלמידיו, וכאשר הוא מגיב כפי שהוא מגיב בסרטונים הוא מעביר מסר ברור לתלמידיו - אלימות כדרך לפתרון בעיות. לעיתים קרובות אנו מצפים מתלמידנו דברים אשר שונים מהתנהגותנו, אנו מצפים שיגיעו בזמן לשיעור - אך לנו המורים מותר לאחר באופן קבוע, אנו מצפים שהטלפון שלהם לא יצלצל בשיעור - אך שלנו לא מפסיק להפריע, וכדו'...
אותה התנהגות אותה אנו רוצים לדרוש מתלמידנו/ילדנו עלינו להקפיד ולבצע בעצמנו ולא רק כמורים גם כהורים, כמעסיקים, ואפילו כנהגים בכביש...