הJ50ג ה6J76'X'

לא, זו אינה טעות כתיב, כן, לקח לי זמן רב להצליח לכתוב אותה ומקווה שבאופן הנכון, ואתם הצלחתם?
תעזרו במילון הנמצא בקישור הבא: הסלנג האינטרטי - ויקיפדיה

נכון! - הסלנג האינטרנטי

הסרטון הבא ממחיש את הכוונה -

ערה/דניאל סלומון ורני אלטר, מתוך מצב האומה, ערוץ 2

קצת הבהרות מתוך השיר:

ערה? - קיצור מוכר בעת שליחת sms, נועד למנוע את השיחות טלפון בהן היינו מעירים אחד את השני, והצד המתעורר היה מסתיר את קולו הישנוני ואת המבוכה כי רק התעורר באומרו "לא ישנתי בכלל סתם רואה טלביזיה?"

יחס, רגע, נייס - קיצורים, קיצורים, קיצורים

מה ניש? = מה נישמע?

חחחחחחחחחחחח - סימן לצחוק

Daniel is in relationships / it's complicated - שפת הפייסבוק, כאשר אתה מגדיר את מצבך הזוגי

poke - מתוך פייסבוק - לנעוץ אצבע, מאפשר למשתמש בפייסבוק לזכות בתשומת לבו של משתמש אחר.

like - מתוך פייסבוק - אהבתי

סמיילי בוכה/סמיילי קורץ/סמיילי צוחק - מי מאיתנו לא משתמש בהם בצ'אטים בסמסים ובכלל...

תפסיקי לסנן, הייתי על רטט - אין סוף לתירוצים...

והרשימה עוד ארוכה...

מי מאתנו לא נתקל בשפה החדשה של בני הנוער (ולא רק) - שפת האינטרנט, שפת הקיצורים, שפה בה לא פעם בני הנוער אינם מובנים לנו המבוגרים במה שהם אומרים או כותבים, אך ביניהם הדברים כבר ברורים!

כמחנכת, נתקלתי לא פעם בשגיאות כתיב של תלמידי, הנובעים מתרבות קיצורים זו, והשאלה המטרידה אותי האם שפת האינטרנט תגלוש לשפה העברית ותהווה שפה חדשה, וכיצד אנו המבוגרים נתמודד עם שפה זו?

הבלוגר עידו קינן טוען כי חלק גדול מה"מילים" התפתחו מהצורך לקצר את הדיבור כדי להתאים אותו לטכנולוגיה. הטוויטר למשל מגביל את האמירה ל-140 תווים, sms כאשר אתה נדרש להעביר מסר קצר. קינן מוסיף כי השיח תרבות השיח המוקלד הביאה לצרוך בפיתוח אמצעים בהם ניתן יהיה להעביר רגשות והבעות פנים, כמו הסמיילים למיניהם (מתוך עיתון מעריב nrg: הסלנג האינטרנטי תופס תאוצה).

זהו המקום לציין כי אני מודאגת! מודאגת משפתם של בני נוער, מאוצר המילים הדל המשפיע על התפתחות החשיבה על הבעת רגשות ועל התפתחות הדיבור ותרבות השיחה.

אני רואה קשר ישיר בין יכולת ביטוי לבין מידת האלימות, אשר תופסת תאוצה רבה בקרב בני הנוער. לא פעם אלימות מתפתחת בין בני הנוער אשר לא הבינו אחד את הכוונה מאחורי דברי השני. והלא זה אינו מפליא, בתרבות הקיצורים קשה להבין או ניתן לפרש באופן שגוי מה רצה להגיד הצד השני.

נכון, גם אני כמשתמשת באמצעים דיגטליים שונים, נוטה להשתמש בקיצורים שונים, אך שפה זו שמורה אצלי רק למחשב ואינה שגורה בפי בדיבור ובשיח היומי.

אני מאמינה כי האחריות מוטלת עלינו המבוגרים, אחריות בשמירה על השפה, בפיתוח תרבות שיח נכונה, בהרחבת אוצר המילים, בעידוד הבעת רגשות ובדאגה כי בני הנוער יפתרו בעיות ביניהם באמצעות שיחה.

תרבות הסלנג האינטרנטי הינו נושא מרתק לדעתי אשר אנו המבוגרים חייבים להבינו, אך ההבנה נועדה לעזור לבני הנוער להגיע למחוזות נכונים ולהביע את עצמם בדרכים הנכונות.

ויקי למתחילים...

בשבועות האחרונים במסגרת הסמסטר השלישי בלימודים אני נחשפת לכלי לימודי נוסף, המיועד לעבודה לימודית שיתופית -
הויקי!!! או בשמו הלועזי wiki!!!
אך ההכרות הראשונית שלי עם הויקי התחילה עוד לפני -
ראשית, עד לתחילת השנה הזו, הכרות כמו של כמעט כל אחד מאיתנו עם ה"וקיפדיה", המהווה תוצר סופי של שימוש בכלי זה. התנסותי בויקפדיה שינתה פנים במהלך שנה זו, כאשר נחשפתי למגוון הרחב הקיים באינציקלופדיה זו ובאפשרות לשימוש בה כמקור ביבליוגרפי אצל חלק מן המרצים במכללה.
שנית, במהלך הסמסטר השני, כאשר נדרשתי (יחד עם שותפתי נעמי פורת) לבנות יחידת לימוד בנושא כלשהו, החלטנו לקפוץ למים ולהתמודד עם בניית משימה בויקי. יצרנו פלטפורמה ללימוד נושא "חגים ואירועים" בסביבת העבודה ויקי. ההתמודדות הייתה לא פשוטה וכבר אז החלו ניצנים ראשונים של תסכול וקשיים.
מצורף קישור לעבודתנו (חשוב להדגיש כי זוהי פלטפורמה ראשונית בלבד) -
חגים ואירועים במדינת ישראל
שלישית, השלב בו אני נמצאת כיום. במסגרת לימודי הקורס, "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה - הבטים בינלאומיים", אנו נדרשים מדי שבוע לעבוד במגוון מטלות הכוללות עבודה בויקי. המטלה הראשונה שניתנה הייתה לסכם מאמר באופן שיתופי עם עוד חמישה עמיתים לקורס. המטלה השניה, לעבור בין קבוצות אחרות ולתת חוות דעת על עבודתם, המטלה השלישית לתקן את הסיכום שביצענו על פי הערות, אך הפעם לערוך דברים שחבר קבוצה אחר כתב על המאמר והכל ב-ו-י-ק-י.
לא מעט תיסכולים וקשיים עלו בעת העבודה על המטלות, וכשאני מנסה לנתח מדוע? אני נוטה למיין את הקשיים בין שני מאפיינים עיקריים - קשיים הנובעים מעבודה שיתופית וקשיים טכניים.
הקשיים השיתופיים באו לידי ביטוי בקושי בתיאום בין חברי הקבוצה, קושי בחלוקת העבודה, אי עמידה בזמנים של כל חברי הקבוצה, אפשרויות מחיקה אחד של דברי השני ועוד.
הקשיים הטכניים נבעו בעיקר מאופיו של ממשק הויקי, כגון, אפשרויות העריכה שאינן תמיד כה ידידותיות, ועבודה במקביל שאינה אפשרית עם חבר קבוצה אחר כבר עובד.
לגבי הקשיים השיתופיים, אשר העלו לא מעט תיסכולים בקרב חברי הקבוצה, אני מאמינה כי קשיים אלו נובעים, בין היתר, מהמקום בו הפכנו ללומדים אינדיבידואליים, למדנו להסתמך רק על עצמנו ולעבוד באופן עצמאי ואיננו רגילים לסוג עבודה שיתופי שכזה (ועוד טכנולוגי...) לכן כה קשה לנו להתרגל לעבודה השיתופית הכוללת מגוון חדש של מטלות עבורנו, המהווה שיעור חשוב לחיים במיומנויות למידה ועבודה שיתופית. הלא לפני שנתרגל עבודה זו על תלמידנו רצוי שאנו נבין את יתרונותיה של העבודה השיתופית על עצמנו.
ולגבי הקשיים הטכניים, אשר אינם פחות מתסכלים, אך אם רגע נחשוב עליהם לעומק, נבין כי הם בעצם משניים כאן בכל העבודה והלמידה.
ולצד כל ההבנות, יש להתייחס למרכיב נוסף חשוב, זמן החשיפה והעבודה עם הכלי. עלינו לתת את הזמן לכלי החדש ולהתנסות בו לפני שנחרוץ גורלות באופן גורף ואחיד, ולא להיסחף אחר תחושותינו רק ממבט ראשון...

כלים טכנולוגיים בהוראה

לאחרונה נחשפתי במגוון מקורות על שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך באנגליה. מאמר שהתבקשנו לסכם בתרגיל ויקי משותף עסק בהתפתחות הטכנולוגיה באנגליה והמסקנות שהשכילה להבין אנגליה לגבי שילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה במערכת החינוך שם.
במקביל נחשפתי לסקר שנתי שערכה ג'ון הארט, מומחית בריטית לתקשוב וחינוך, בנושא כלים טכנולוגיים ושימושם בחינוך ובהוראה.
הסקר כולל רשימה של כ- 100 כלים נבחרים לשנת 2010, אשר מתבססת על דירוג שנתנו 241 אנשי חינוך ברחבי העולם עד כה, הסקר הסופי ייצא לאור באוקטובר 2010.
כמה ממצאים מעניינים מדירוג זה -

חמשת הראשונים:
במקום ה-1 שומר על מקומו - הטוויטר - השייך לקטגוריית המיקרובלוגינג - שרותי רשת חברתיים, המתאפיינים במימדים זעירים במיוחד ובצמצום.
במקום ה- 2 - יוטיוב - אתר לשיתוף סרטים.
במקום ה- 3 - גוגל דוקס - ניהול קבצים שיתופיים.
במקום ה-4 - דילשס - ניהול מועדפים ושיתופם.
במקום ה-5 - slideshare - פלטפורמה לשיתוף קבצי פאוור פוינט על גבי הרשת, המאפשרת הטמעת מצגות באתרים ובבלוגים חיצוניים.
ועד כמה נתונים על כלים שנחשפנו אליהם השנה וכלים שאנו מכירים מעבודתנו בשטח:
הסקייפ - במקום ה- 8, פייסבוק - במקום ה- 27, גימייל - במקום ה- 41, וורד - במקום ה- 60.

בקישור הבא ניתן לצפות ברשימה המעודכנת:
דירוג רשימת הכלים הפתוחים בחינוך ובהוראה

מספר מילים אישיות לגבי הרשימה המוצגת:
ראשית, שמחתי לראות כי בתוך הרשימה כלים רבים אליהם נחשפתי השנה בלימודיי, ואף ארבעה מהם מופיעים בראש! חשיפה לכלים אלו לא הייתה מתאפשרת עבורי ללא לימודיי בתואר זה, ואני מאמינה כי הייתי ממשיכה להשתמש בעבודתי החינוכית ברשימת הכלים המופיעים הרחק מאחור. לאחר כשנה בתואר, קריאת חומר ספרותי, עריכת עבודות, ברור לי כי הטכנולוגיה כל הזמן מתחדשת ועלינו להתחדש עימה אם אנו רוצים להישאר רלבנטיים עבור תלמידנו.
שנית, חמשת הכלים הראשונים - טוויטר, יוטיוב, גוגל דוקס, דלישס וסליידשר שייכים לווב2 ובעלי איפיונים שיתופיים מרכזיים. בישראל, מהכרותי עם השטח, איני חשה כי אנו נמצאים במקום המשלב כלי ווב במערכת החינוך, ואנו עסוקים במידה רבה עדיין בטכנולוגיה עצמה ובהכנסתה למערכת החינוך. אני מאמינה כי שינוי זה יחדור בשנים הקרובות למערכת החינוך ומחכה להיות חלק שותף ופעיל במהפכה שתתחולל.
שלישית, לגבי טוויטר ומיקומו, מעניין כי כלי זה נבחר למקום הראשון בשילוב ובשימושו בהוראה. מהתנסותי בכלי זה במהלך הסמסטר האחרון לא התחברתי למשימות ולנעשה בו. אני מאמינה כי הקושי האישי שלי נובע מהחשש המלווה אותי בהכרות עם כלי טכנולוגיים חדשים והצורך בהכרות מעמיקה ורבה יותר עם הכלי ועם עבודתו בשטח. דוגמאות של הצלחות קונקרטיות יכולו אולי לשנות את דעתי.
רביעית, כלי הויקי, כלי שנחשפתי אליו רק לאחרונה, וארצה להרחיב עליו בפוסט נפרד בהמשך.
חמישית, כליי המיקרוסופט - וורד ופאוור פוינט שעדיין נמצאים רבות בשימוש בהוראה בישראל, בדירוג נדחקו לסוף הרשימה. היום אני מאמינה כי הכלים הרבים הקיימים ברשת מאפשרים לנו דרכי הוראה ולימוד נוספות ואף טובות יותר מהשימוש בכלי המיקרוסופט (וורד, פאור פוינט). לצערי, כלים אלו עדיין שולטים במרבית מבתי הספר ואינם מאפשרים לנו לחולל את השינוי המבורך, כלים אשר שימוש בהם גורמת לנו לאבד את העניים ואת הלמידה המשמעותית אצל תלמידנו.

לסיכום, בעקבות רשומה זו ובעקבות לימודי התואר, אני מאמינה כי קיימת חשיבות רבה לחשיפה מתמדת לכלים חדשים ולבחינתם בשימוש בהוראה. אל לנו לשכוח כי הטכנולוגיה הינה רק הכלי אשר משמש וישמש לנו לעזר בפדגוגיה נכונה ומותאמת לתלמידנו, בפדגוגיה אשר חלקה הינו בחירה ושימוש בכלים טכנולוגיים הנכונים ללמידה.
בעקבות הרשימה, החלטתי לפתוח מדור "המלצה על טכנולוגיה..." בו קישורים לרשימת כלים טכנולוגיים אליהם נחשפתי ואחשף במהלך התואר ובמהלך עבודתי.

כנס מיט"ל השמיני

ביום רביעי האחרון (30.6.2010), השתתפתי בכנס מיט"ל - מרכז ידע טכנולוגיות למידה.

כאשר סיכמתי לעצמי את היום, הרגשתי כי במהלך היום נחשפתי למגוון רחב של דעות, הרצאות, תחומים, אנשי מקצוע, אנשי חינוך, ועוד והרגשתי סיפוק רב על כך.

מהמגוון הרחב שאליו נחשפתי באותו יום, ברצוני להתייחס להרצאה אחת, שכבר כאשר ראיתי את תוכנית הכנס ידעתי כי שם מקומי - למה לי בלוג? מאת אסתי דורון.

ולמה? במהלך הסמסטר האחרון בעקבות מטלת הבלוג שניתנה לנו במסגרת לימודי התואר השני, מוצאת אני את עצמי עסוקה רבות בשאלה זו - למה לי בלוג? ובשאלות רבות המתלוות אליה, כגון: מה מידת החשיפה בבלוג? מה עליי לכתוב בבלוג? ומה לא? כיצד והאם הבלוג יכול לשרת אותי בלמידה האישית שלי? ומה והאם תהה תרומתו של הבלוג בהוראת התלמידים עמם אני עובדת? ועוד.

ככל שנכנסתי לכתיבה ותפעול הבלוג, חלק מהשאלות קיבלו תשובה חלקית, אך אני בעיקר מרגישה כי תשובה מעמיקה ומשמעותית אוכל לתת כאשר תסתיים המטלה, בסוף התואר, אז תהיה לי פרספקטיבה מספיק טובה ומעמיקה על מנת לענות על שאלות אלו.

בהתייחס להרצאתה של דורון ברצוני לדון במספר היבטים שהיא העלתה תוך התייחסות אישית שלי בהתאם:

דורון: "ההתמדה בכתיבה הובילה להתפתחות בכתיבה. בתחילה עיקר הכתיבה הייתה רפלקטיבית ותארה חוויות אישיות שלי כמדריכה. בהמשך התחלתי לקרוא מאמרים מקצועיים... לתרגם אותם, לסכם אותם, ולפרסם אותם בבלוג..." - אני חשה כי במהלך הסמסטר חלה התקדמות בכתיבה שלי בבלוג, הכל התחיל בפוסט הראשון, המבולבל, אשר העלה תהיות רבות על מה אכתוב כל שבוע, ומה בעצם תתרום לי מטלה זו. ככל שעברו הימים, הפוסטים זרמו ונכתבו, הנושאים נמצאו ללא כל בעיה, הכתיבה השתפרה ואני מאמינה כי עוד תשתפר. בנוסף בחיפוש אחר נושאי כתיבה התחלתי להיחשף למגוון חומרים ברשת, התוודעתי לאתרי מידע שונים וחדשים עבורי בתחום הטכנולוגיה, ואכן אני חשה כפי שדורון מציינת כי תפעול הבלוג מחייבת אותי להחשפות לחומרים עדכניים חדשניים ומגוונים בתחום.

דורון מציינת במאמרה כי הבלוג שלה ממוקד רק במאמרונים הקשורים לתהליכי הטמעה והשילוב של מחשבים ניידים אישיים בבתי הספר בהם היא מדריכה. היום לאחר התנסות של כחצי שנה בתפעול הבלוג, אני יודעת כי מיקוד כזה הינו הכרחי ונכון. חשוב להגדיר את מטרתו של הבלוג ואת התחומים שבו יעסוק על מנת לתת לו רושם מקצועי, ושיהיה משמעותי עבור קוראיו.

אחד מיתרונות הבלוג שמציינת דורון הינו האינטראקטיביות המתאפשרת באמצעות כתיבת תגובות בבלוג, ההופכת את הבלוג מכלי אישי לכלי שיתופי. בלוג בהגדרתו הראשונית מוגדר כ"יומן אישי ברשת". כיצד יומן אישי וכלי שיתופי מתחברים יחדיו? הדבר נובע מהגדרת מטרת הבלוג ותפעולו בהתאם. בלוג זה, במסגרת לימודי התואר השני, הינו בלוג מקצועי אשר מאפשר במה לפרסום דבריי. אני חשה כי אני נמצאת כיום בתוך תהליך של הבנה, כי בלוג זה אינו כלי אישי שלי בלבד אלא כלי שיתופי למחשבותיי, הבנותיי, הגיגיי, וכדו'. בהתאם להבנה זו, אוכל להתמקד בתשובה לשאלה על מה לכתוב ומה לא. במסגרת הבנה זו, ממליצה דורון להגיב לכל אחד המגיב בבלוג שלה ובכך להפיק את המירב מיתרונות השיתופיות בכלי זה.

פיתוח יכולת תיוג בבלוג - דורון מציינת כי גילתה בשלב מסויים כי יש לה אינספור מילות תיוג דבר המקשה על יכולת החיפוש בבלוג ובעצם מאבד ממטרת כלי זה ולכן החליטה על מאגר מילות מפתח ומקפידה להשתמש בהן. אני מסכימה מאוד עם דורון בנושא זה, תחום התיוג התפתח רבות בשנים האחרונות ומהווה מוקד מפתח לחיפוש ולמיקוד, ובבעייתות זו נתקלתי כבר במספר כלים בהם נדרשתי לערוך תיוג. לקחתי לי לתשומת ליבי הערה זו של דורון ומקווה ליישמה בפועל.

לסיכום, דורון מפעילה את הבלוג שלה כבר שלוש שנים, לעומתה אני מרגישה כי אני רק בתחילת הדרך ודרכי עוד ארוכה על מנת להגיע למסקנות והבנות לגבי הכתיבה האישית שלי בבלוג ותפעול כלי זה, אך כבר היום אני יכולה להגיד כי אני חשה בהתפתחות המקצועית שחלה בעקבות הכתיבה והעבודה בבלוג.

קישורים לפוסט זה:
הבלוג של אסתי דורון
המאמר שהתפרסם בחוברת כנס מיט"ל - למה לי בלוג?