יום שני, 23 באוגוסט 2010

על הפער הדיגטלי והמגזר החרדי

לפני מספר לילות כאשר צפיתי בתכנית "צינור לילה" בערוץ 10, נחשפתי לסרטון הבא, המתרוצץ ברשת:

"רב חרדי שובר מחשב נייד טושיבה"



הצפיה בסרטון קישרה אותי באופן מיידי למושג אותו למדנו בקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה - "פער דיגטלי". הפער בין אלו המשתמשים בטכנולוגיית המידע ונהנים מפרותיה לאלו שאינם משתמשים בה, מסיבות שונות, מכונה "הפער הדיגיטלי" (דר' חגית מישר טל, מתוך מצגת בקורס).

על פי הגדרה זו אנו מוצאים פערים דיגטליים בין אוכלוסיות, תרבויות, ארצות, עמים וכדו'. בארץ בולט הפער בדיגטלי בין קבוצות אוכלוסייה שונות: דתות ומגזר (ערבים-יהודים), מגדרים (חרדים-חילונים), רמת השכלה, רמת הכנסה, גיל ומוצא.
התחושות שהסרטון עורר בי היו קשות, זעזוע, חוסר הבנה, ומחשבה על עד כמה קיים פער דיגטלי בין אוכלוסיות שונות בארץ.

שיטוט באינטרנט הוביל אותי למידע רב הקיים ברשת בנושא שימושי האינטרנט בקרב המגזר החרדי. במהלך השיטוט נחשפתי למחקר שערך אסף מלחי בשנת 2009 על שימוש במחשב במגזר החרדי. המחקר עוסק בהצגת נתונים אודות מידת תפוצת מחשבים ביתיים בקרב החרדים וכן במאפייני השימוש במדיום זה.

מספר נתונים מעניינים מתוך המחקר:

  • המחשב ורשת האינטרנט הינם החידוש הטכנולוגי הבעייתי ביותר עימם נדרשים להתמודד מנהיגים של הקהילות החרדיות בארץ ובעולם - הסרטון המובא מציג דרך אחת מתוך שלל דרכים בהן בוחרים מנהיגים אלו להתמודד.
  • באופן פורמאלי מאז שנת 2000 אסור האינטרנט בחברה החרדית באיסור חמור, אך על אף האיסור החלו בשנים האחרונות לצמוח יוזמות שונות המגשרות על הפער שנוצר ואף חלק מן הפוסקים והרבנים מתירים החזקת מחשב ביתי.
  • למעלה מ-41% ממשתתפי המחקר העידו כי יש להם מחשב ביתי בבית דבר המעיד על חדירה משמעותית של המחשבים למשקי הבית החרדיים, אך רק 10.3% מחוברים לרשת האינטרנט.
  • השימוש באינטרנט לצרכי פנאי תקשורת ומידע דל ומועט בקרב האוכלוסייה החרדית.
  • גברים עושים שימוש רב יותר בשימוש באינטרנט מאשר נשים במגזר החרדי.

המחקר המלא מופיע בקישור הבא: http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/377D98DE-B94F-49C4-B784-2F61E8942B85/0/internetharedim.pdf

לצד שימוש הולך וגובר וחדירה איטית של המחשב הביתי, רשת האינטרנט ושימושיה השונים למגזר החרדי הפער עדיין קיים.

תגובות שונות של מנהיגי המגזר מובילים למגוון רחב של התייחסויות - החל מהסכמה להכנסת המחשב לבית וכלה באיסור חמור וקביעות קשות לגבי השימוש באינטרנט ובמחשב, כגון: הרב יהושע שפירא על סכנת האינטרנט: "הנני סבור שהגלישה באינטרנט היא דבר מסוכן העושה שמות בקרב מחננו, מפילה רבים וטובים אל תהומות הטומאה הגרועה והבזויה ביותר, מלפפת אותם בכל מיני כיעור ומייאשת מכל תיקון ותשובה".
תוכניות שונות לצמצום הפער הדיגטלי בעולם והארץ פועלות כבר מספר שנים, אני מאמינה כי יקח זמן עד שתוכניות אלו יכנסו לפועל במגזר החרדי ויהיו בעלי השפעה רחבה כל עוד מנהיגים רוחניים ינהגו כפי מוצג בסרטון זה ובסרטונים נוספים בסגנון הרצים היום באינטרנט בדבר סכנות ואיסורים בשימוש באינטרנט.

כמו בכל השינוי אשר אותו מוביל הדור הצעיר, גם במגזר החרדי הדור הצעיר הוא זה שיוביל את השינוי המיוחל בתחום הטכנולוגי. ולצד מורת רוחם של מנהיגים רבים במגזר זה, העולם הטכנולוגי נכנס ויכנס יותר ויותר לשימוש במגזר זה. הדור הצעיר של היום הוא זה שיהיה דור המנהיגים בעתיד והוא זה שיוביל את השינוי.

כמו בכל העולם עדיין ישארו קבוצות שמתנגדות לשימוש במחשב ובאינטרנט מסיבות שונות, אך אני מאמינה כי קבוצות אלו יהוו מיעוט מין האוכלוסיה, גם בקרב המגזר החרדי, ובעוד מספר שנים (בתקווה שלא רבות) נוכל לחזות כיצד הפער הדיגטלי מצטמצם ולצפות בסרטונים בהם מנהיגים המגזר החרדי מעודדים שימוש במחשב נייד!!!

יום שלישי, 17 באוגוסט 2010

גלובליזציה והשפעותיה

בשיעור האחרון בקורס של דר' חגית מישר טל נחשפתי למושג חדש ומרתק בעל משמעות רבה ורחבה -
גלובליזציה
הערך גלובליזציה מוגדר
בויקיפדיה: "כהתרחבות של הקשרים הפוליטיים, תרבותיים וכלכליים, בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, תרבויות ותנועות פוליטיות מכל העולם. מוצרים, בני אדם, כסף וטכנולוגיה חוצים גבולות לאומיים בקצב מהיר. תופעה זו גורמת ליצירת קהילה רחבה המשולבת בשוק אחד".
חלק מדבריה של דר' מישר טל שהוצגו בשיעור:
אנו חיים כיום בעידן אשר בו העולם הופך ליותר ויותר גלובלי, זהו תהליך בעל השפעות בהיבטים שונים.
מבחינה כלכלית, זהו תהליך הנובע ממנגנון קפיטליסטי, בו קיים צורך מתמיד בהתרחבות וחוסר סיפוק רק בשווקים המקומיים. תהליך זה הינו בעל השפעה על תחומים רבים בחיינו, כגון, התפתחות התעבורה, פיתוח חברות בינלאומיות, הגירה בעבודה ועוד...
מבחינה פוליטית, נושאים עולמיים דורשים שיתוף פעולה בין מדינות שונות, תהליך אשר יוצר החלשות במושג ה"לאום" בעיני האזרחים החדשים במדינות.
מבחינה תרבותית, תהליך של "אמריקניזציה", היוצר תרבות בינלאומית אחידה. טשטוש הייחודיות המקומית גורם לביטול התרבות האישית. התיירים הם אלו המרווחים מתהליך זה, הנוודים לעומתם המפסידים.
במהלך השיעור התפתח דיון בנושא: גלובליזציה - האם זה טוב או רע?
הסרטון הבא ממחיש עד כמה העיסוק בנושא קיים בכל קצוות תבל -
Globalization--good or bad ?



הסרטון מציג דיון בשתי שאלות:
האחת, מהם יתרונות הגלובליזציה?
אומות יכולות לעזור אחת לשניה ולהרוויח מכך...
גלובליזציה מציעה לנו שפע של אפשרויות במחיר נמוך.
קל יותר לקנות מה שאנו רוצים במחיר מוזל.
השניה, האם יתרונות אלו ישפרו את חיינו, ומהם הדברים הניזוקים מהגלובליזציה?
מחיר הנפט הנשלט ע"י ארגון OPEC עולה בכל שנה ושנה ובהתאם גם מוצרים הקשורים לכך.
הגלובליזציה הורגת את התרבות המקומית, והדוגמאות המובאות בהקשר זה הן - שפת האנגלית משתלטת על העולם ושפות אחרות נעלמות, תרבות אכילת ה"פאסט פוד" משתלטת על המזרח והנזק גדול.

כאשר עלתה לאוויר השאלה בכיתה האם גלובליזציה זהו תהליך טוב או רע? ללא מחשבה נזרקה מפי התשובה - טוב !!!
מחשבה נוספת והדיון בכיתה העלו את היתרונות והחסרונות של התהליך.
יתרונות - הגלובליזציה הובילה להיווצרות של חברות ושיתופי פעולה בינלואומיים וכן לעצמאות רבה יותר של אנשים. ובמחשבה רחוקה ואופטימית, גלובליזציה יכולה להוביל לשלום עולמי בין מדינות.
חסרונות - קיימת החלשות של מדינת הלאום, החלשות של הדמוקרטיה, אי יציבות פוליטית והחלשות של מדינות. טשטוש של התרבות הייחודית המקומית, קיימת טענה כי אנשים הופכים לאחידים וזהים.
האופטימיות שבי לוקחת אותי למקום בו אני רואה את תהליך הגלובליזציה כתהליך בעל חשיבות ויתרונות רבים. אם נדע לשמור על ייחודיותנו בתוך תהליך זה נוכל רק להרוויח ממנו.
ובתוך כל התהליך, עוד לא דיברנו על השחקנית הראשית - הטכנולוגיה! הטכנולוגיה מהווה בעצם את התשתית והבסיס עליו מתקיים העולם הגלובלי. הגלובליזציה והטכנולוגיה צועדות יד ביד אחת לצד השניה. התפתחות הטכנולוגיה מהווה אחד היתרונות החשובים בתהליך הגלובליזציה ויש ביניהן קשר והשפעה ישירה.
בפוסט זה חשפתי ונחשפתי מבעט למושג כה רחב ובעל השפעות רבות ונוספות על תחומים רבים בחיינו...

יום שלישי, 10 באוגוסט 2010

הספריות בעידן המחשבים והאינטרנט

לפני כשבוע במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה - היבטים בינלאומיים" של דר' חגית מישר טל התוודעתי למאגרי המידע הרבים הנמצאים באינטרנט אליהם ניתן להגיע מאתר הספרייה שבמכללה.
במהלך השיעור הגיע אלינו ספרן מהספריה של המכללה וחשף אותנו לאפשרויות החיפוש הרבות במאגרי המידע שונים.
חשיפה זו וההסבר של הספרן הובילו אותי לעסוק בפוסט זה בשאלות שמטרידות אותי רבות במהלך לימודיי בהקשר לספריות בעידן האינטרנט:
תפקידה של הספריה ומשמעותה בעידן האינטרנט? האם בעידן האינטרנט בו כל החומרים נמצאים ברשת מסתיים תפקידה של הספריה? מדוע בכלל אנו זקוקים לספריות ולספרנים? האם בעוד מספר שנים המקצוע ספרן כמו מקצועות נוספים ייכחד מן העולם?
קצת רקע על הספריות:
ספריה הוא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. ספריות הוקמו כבר בעת העתיקה, בימי הביניים, ובמשך השנים התפתחו וקיבלו משמעות רבה.
חיפוש חומרים בספריה עבר תהפוכות שונות - זוכרים את הימים בהם הלכנו לספריה וחיפשנו את הספר המבוקש באמצעות קיטלוג כרטיסיות במגירות על פי נושאים/א'-ב'... עידן המחשוב הביא עמו שינויים גם בתחום זה. בתחילת שנות ה-80 החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים ידני לקטלוג ממוחשב באמצעות תוכנות שונות. לאחר התפשטות האינטרנט התאפשרה גישה לקטלוגים גם דרך הרשת (מתוך:
ויקיפדיה).

בלימודי לתואר הראשון, בסוף שנות ה-90 כאשר השימוש באינטרנט עוד לא היה כה מפותח, מצאתי את עצמי מבלה שעות רבות בספריה, מחפשת חומרי מידע, מצלמת מאמרים, משאילה ספרים.
מתחילת התואר הנוכחי הפעמים בהם הגעתי לספריה היו בודדות, מספר הספרים אותם השאלתי ניתנים לספירה על שתי ידיי...
מדוע? האם אין עוד צורך במוסד זה?
הרצאתו של הספרן בקורס חשפה אותי למקומה החדשה של הספריה ולתפקידו המשתנה של הספרן. חיפוש נרחב באינטרנט הביא אותי למאמרו של דר' יונתן מזרחי
"הערות על מצבו המשתנה של הספרן".
מזרחי טוען כי עומס המידע בעידן האינטרנט (בו כולנו חשים כאשר אנו באים לחפש חומרים בנושא מסויים) הוא המקום בו תפקידו החדש של הספרן יבוא לידי ביטוי. על הספרן להפוך למסנן ומעבד הידע. לטענתו, אם הספריות והספרנים ידעו לתת ללקוחותיהם ערך מוסף, הלקוחות יגיעו אליהם, ומהו אותו ערך מוסף? מתן מענה לחיפוש מידע באופן יעיל, החוסך בזמן ובהצפת של מידע שאינו רלבנטי. הספרן החדש יהיה אדם סקרן ופתוח, בעל גמישות אינטלאקטואלית, בעל ידע טכנולוגי, בעל השכלה כללית אשר תאפשר לו להוות משמעות כמסנן הידע למגוון הלקוחות שיגיעו אל הספריה.

מזרחי מסכם את מאמרו בשתי תסריטים אפשריים בהקשר לעתיד הספריה:
האחד, הפערים בין ספריות בעלות יכולת שימוש בטכנולוגיה וכאלו שאינן. פער שיגדל ויעמיק וינצחו בו אלו כמובן שידברו בשפה הטכנולוגית. פערים אלו מתרחשים כבר היום.
השני, בעלי הכוח והעוצמה ישתמשו בטכנולוגיות המידע לחינוך ולהרחבת הנגישות של המידע. הספרנים יוכלו ללמד את אותם לקוחות שאינם בעלי יכולת שפה טכנולוגית כיצד להפיק את המירב מטכנולוגיות המידע.
תסריט זה נכתב בשנת 2002, היום לאחר 8 שנים נראה כי איננו רחוקים מתסריט זה ואף במקרים רבים ממלאים את התקוות של דר' מזרחי בהקשר לשינוי מקומו של הספרן.
ובחזרה לשיעור בו הספרן מספריית המכללה חשף אותנו למאגרי המידע הקיימים ברשת. החשיפה הייתה מרתקת ופתחה בפניי אפשרויות חדשות של חיפוש, מאגרי מידע הנמצאים ברשת, ואפשרויות שונות של צמצום חומרים אשר ימנעו ממני הצפה ובלבול. הספרן, בעצם מילא את תפקידו החדש, שעליו מדבר דר' מזרחי, הוא פתח בפניי דרכי חיפוש חדשות ועזר לי להבין כיצד אוכל לסנן את המידע שאקבל.
השנים הקרובות הן שיענו בצורה הטובה ביותר על השאלות שהצגתי בתחילת פוסט זה, אך אני יודעת להגיד היום כי אם הספרן והספריה ידעו לעשות את השינוי המיוחל
, אותו שינוי שגם אנו כאנשי חינוך חייבים לעבור על מנת להישאר רלבנטיים ללקוחותינו - התלמידים, הם ידעו לשמר את לקוחותיהם ואת תפקידם.

יום שני, 2 באוגוסט 2010

הדואר האלקטרוני

דוא"ל, אימייל, שטרודל, @, e-mail, ג'ימיל, הוטמייל, וואלה, יאהוו, מילים אלו כבר הפכו לשגורות בשפתנו בחיי היומיום.
ומעבר לכך שהן שגורות בחיינו הן חלק בלתי נפרד מהווייתינו, ואנו נמצאים בחיבור מתמיד לתיבות הדואר שלנו מן המחשב, מן הסלולר ובכל רגע פנוי ביום...

לפני כשבוע בעת שידור תוכניתם של לונדון וקירשנבאום נחשפתי לפינתו המרתקת של דר' יובל דרור, מומחה לטכנולוגיה ואינטרנט בנושאים שונים בעידן הטכנולוגי. דרור מציג בתוכנית פינה קבועה ובה הוא מספר על היבטים שונים של הטכנולוגיה והאינטרנט, המצוגים בקישור הבא -

http://lnk.nana10.co.il/Section/?SectionID=11421

משלל התוכניות, בחרתי להציג את הדברים שהובאו בכתבה - "מחירו של הדואר האלקטרוני - ניכור ואי יעילות".
מחקר שערכה אוניברסיטת אילינויי בארה"ב בדק שלוש קבוצות סטודנטים בביצוע פרוייקט משותף - קבוצה אחת המנהלת את הפרוייקט רק בדואר אלקטרוני, קבוצה שניה מנהלת את הפרוייקט רק פנים מול פנים וקבוצה שלישית באמצעות שיחות ועידה. במחקר זה נמצא כי הישגיה של קבוצת הדואר אלקטרוני היו הנמוכים ביותר. ממצא זה הביא את החוקרים למסקנה כי לצד יתרונותיו הברורים של הדוא"ל - מהירות, זול, מאפשר חשיפה לעובדים רבים בארגון, קיימים מחירים לכלי זה.
והמחיר הוא פגיעה במערכות היחסים בין אנשים, כאשר התקשורת בארגון הופכת להיות רק באמצעים טכסטואלייים, פעמים רבות אינך מכיר את האנשים עמם אתה מתקשר ומדבר, ולא נבנה אמון בין האנשים, באמצעים הטכסטואלים אין יכולת להעביר הבעות פנים, טון דיבור, רגשות, והבעות. לטענת החוקרים בפגישות פנים אל פנים נוצרים קשרים יותר חזקים, והכלים הטכנולוגיים הטכסטואליים כגון דוא"ל, צ'אטים, פוגמים בתפוקה ובאיכות של התוצרים.
קושי נוסף שעולה בכתבה הינו הקושי בו אנשים עוברים לתקשר אחד עם השני רק באמצעות הכלים הטכנולוגיים, גם כאשר הם יושבים אחד ליד השני. בקושי זה נתקלתי במהלך עבודתי לא פעם, כאשר תלמידי התקשרו אחד לשני או שלחו הודעות sms גם כאשר ישבו אחד לצד השני או נמצאו מרחק של כמטרים ספורים אחד מהשני.


קצת נתונים - המצאת הדוא"ל התרחשה כבר בשנת 1971 ע"י ריי טומלינסון, בישראל הופיע הדוא"ל לראשונה בשנת 1980, כן לא להאמין 20 שנה חלפו וטכנולוגיה זו לא נעלמה אלא רק הלכה והשתפרה.
ומהי דעתי האישית בנושא - דעותיי חלוקות, מצד האחד, גם אני כמו אנשים רבים אחרים נוטה לבדוק את תיבת המייל שלי פעמים רבות ביום. אמנם קטונתי מלהגיע למסקנות בעניין מחיר הדוא"ל בארגונים גדולים, אך במחירו נתקלתי כבר מספר פעמים. כן לא פעם נוח יותר לשלוח מכתב בנושא שקשה לנו לערוך עליו שיחה פנים מול פנים, או תלמידים שמשוחחים באמצעים טכנולוגיים טכסטואליים שונים ואינם יודעים מי עומד מאחורי הדברים.
המסקנה אליה הגיעו חוקרי אילינויי כי חוסר האמון הינו הבסיס לפגיעה בתוצרים היא זו החשובה מכל, ואם נדע לתת את החשיבות והפתרונות לבניית אמון בין חברי הקבוצה ובין תלמידנו בכיתה בעבודה בכלים מסוג אלו אולי נוכל לתת מענה למחיר שעליו מדברים.
האמצעים הטכסטואליים אכן משנים את הקשרים פנים מול פנים, אך כיום כבר כמעט לכל כלים אלו נוספו אפשרויות ופתרונות המגשרים על קשיים אלו - הוספת תמונות, רגשונים, הוספת וידיאו, שמע, שיחות ועידה של מספר משתתפים ועוד.
אני מאמינה כי יתרונותיו הרבים והשימוש המוגבר של כלי זה עולים על המחיר שאנו משלמים! עלינו לדעת לעשות שימוש מושכל ונבון בצורה כזו שתחנך את ילדינו לשמור על קשרים חברתיים. ילדינו כבר שם, אנחנו יכולים לבחור האם להצטרף אליהם או לא! אני בוחרת להצטרף אליהם!
כתבתו של דר' יובל דרור מובאת בקישור הבא -


http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=733236&TypeID=1