כלים טכנולוגיים בהוראה

לאחרונה נחשפתי במגוון מקורות על שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך באנגליה. מאמר שהתבקשנו לסכם בתרגיל ויקי משותף עסק בהתפתחות הטכנולוגיה באנגליה והמסקנות שהשכילה להבין אנגליה לגבי שילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה במערכת החינוך שם.
במקביל נחשפתי לסקר שנתי שערכה ג'ון הארט, מומחית בריטית לתקשוב וחינוך, בנושא כלים טכנולוגיים ושימושם בחינוך ובהוראה.
הסקר כולל רשימה של כ- 100 כלים נבחרים לשנת 2010, אשר מתבססת על דירוג שנתנו 241 אנשי חינוך ברחבי העולם עד כה, הסקר הסופי ייצא לאור באוקטובר 2010.
כמה ממצאים מעניינים מדירוג זה -

חמשת הראשונים:
במקום ה-1 שומר על מקומו - הטוויטר - השייך לקטגוריית המיקרובלוגינג - שרותי רשת חברתיים, המתאפיינים במימדים זעירים במיוחד ובצמצום.
במקום ה- 2 - יוטיוב - אתר לשיתוף סרטים.
במקום ה- 3 - גוגל דוקס - ניהול קבצים שיתופיים.
במקום ה-4 - דילשס - ניהול מועדפים ושיתופם.
במקום ה-5 - slideshare - פלטפורמה לשיתוף קבצי פאוור פוינט על גבי הרשת, המאפשרת הטמעת מצגות באתרים ובבלוגים חיצוניים.
ועד כמה נתונים על כלים שנחשפנו אליהם השנה וכלים שאנו מכירים מעבודתנו בשטח:
הסקייפ - במקום ה- 8, פייסבוק - במקום ה- 27, גימייל - במקום ה- 41, וורד - במקום ה- 60.

בקישור הבא ניתן לצפות ברשימה המעודכנת:
דירוג רשימת הכלים הפתוחים בחינוך ובהוראה

מספר מילים אישיות לגבי הרשימה המוצגת:
ראשית, שמחתי לראות כי בתוך הרשימה כלים רבים אליהם נחשפתי השנה בלימודיי, ואף ארבעה מהם מופיעים בראש! חשיפה לכלים אלו לא הייתה מתאפשרת עבורי ללא לימודיי בתואר זה, ואני מאמינה כי הייתי ממשיכה להשתמש בעבודתי החינוכית ברשימת הכלים המופיעים הרחק מאחור. לאחר כשנה בתואר, קריאת חומר ספרותי, עריכת עבודות, ברור לי כי הטכנולוגיה כל הזמן מתחדשת ועלינו להתחדש עימה אם אנו רוצים להישאר רלבנטיים עבור תלמידנו.
שנית, חמשת הכלים הראשונים - טוויטר, יוטיוב, גוגל דוקס, דלישס וסליידשר שייכים לווב2 ובעלי איפיונים שיתופיים מרכזיים. בישראל, מהכרותי עם השטח, איני חשה כי אנו נמצאים במקום המשלב כלי ווב במערכת החינוך, ואנו עסוקים במידה רבה עדיין בטכנולוגיה עצמה ובהכנסתה למערכת החינוך. אני מאמינה כי שינוי זה יחדור בשנים הקרובות למערכת החינוך ומחכה להיות חלק שותף ופעיל במהפכה שתתחולל.
שלישית, לגבי טוויטר ומיקומו, מעניין כי כלי זה נבחר למקום הראשון בשילוב ובשימושו בהוראה. מהתנסותי בכלי זה במהלך הסמסטר האחרון לא התחברתי למשימות ולנעשה בו. אני מאמינה כי הקושי האישי שלי נובע מהחשש המלווה אותי בהכרות עם כלי טכנולוגיים חדשים והצורך בהכרות מעמיקה ורבה יותר עם הכלי ועם עבודתו בשטח. דוגמאות של הצלחות קונקרטיות יכולו אולי לשנות את דעתי.
רביעית, כלי הויקי, כלי שנחשפתי אליו רק לאחרונה, וארצה להרחיב עליו בפוסט נפרד בהמשך.
חמישית, כליי המיקרוסופט - וורד ופאוור פוינט שעדיין נמצאים רבות בשימוש בהוראה בישראל, בדירוג נדחקו לסוף הרשימה. היום אני מאמינה כי הכלים הרבים הקיימים ברשת מאפשרים לנו דרכי הוראה ולימוד נוספות ואף טובות יותר מהשימוש בכלי המיקרוסופט (וורד, פאור פוינט). לצערי, כלים אלו עדיין שולטים במרבית מבתי הספר ואינם מאפשרים לנו לחולל את השינוי המבורך, כלים אשר שימוש בהם גורמת לנו לאבד את העניים ואת הלמידה המשמעותית אצל תלמידנו.

לסיכום, בעקבות רשומה זו ובעקבות לימודי התואר, אני מאמינה כי קיימת חשיבות רבה לחשיפה מתמדת לכלים חדשים ולבחינתם בשימוש בהוראה. אל לנו לשכוח כי הטכנולוגיה הינה רק הכלי אשר משמש וישמש לנו לעזר בפדגוגיה נכונה ומותאמת לתלמידנו, בפדגוגיה אשר חלקה הינו בחירה ושימוש בכלים טכנולוגיים הנכונים ללמידה.
בעקבות הרשימה, החלטתי לפתוח מדור "המלצה על טכנולוגיה..." בו קישורים לרשימת כלים טכנולוגיים אליהם נחשפתי ואחשף במהלך התואר ובמהלך עבודתי.