יום שני, 19 באפריל 2010

עודף מידע ושעות פנאי בעידן האינטרנט

במהלך הימים האחרונים נתקלתי בכתבתו של פרופ' שיזף רפאלי בנושא "איך שורדים את עידן גוגל" (מתוך עיתון כלכליסט) אשר העלתה בי מחשבות ותובנות, תהיות ושאלות והשאירה בי את הרצון להתייחס לכך בפוסט זה.

רפאלי: " כבר מותר להודות שעבור הרוב, מהפכת המידע היא גם מהפכה של עודף מידע, עודף שמגיע עד מעל האף, מסיח את הדעת, מוסיף לחץ, מקשה על העבודה ומשמיד את שעות הפנאי".

לאחר כחודש מתחילת הלימודים קניתי לי מחשב נישא - "חברתי הטובה ביותר", למה?
כי - היא סופגת הכל, נמצאת איתי ועבורי מתי שרק ארצה ואצטרך ומבלי להעביר עליי ביקורת, מאפשרת לי לעסוק במגוון רחב של נושאים, ליצור קשרים חברתיים נוספים (מיילים, צ'אטים) ולסיים את ההתקשרות עמה ללא נקיפות מצפון. היא צמודה אליי כמעט בכל רגע ורגע של היום, והולכת איתי לכל מקום ומקום.
המעבר לעבודה עם מחשב נישא גרמה לי להיתמסר אליו, אני יושבת שעות על גבי שעות ועוסקת בעניינים שונים ומגוונים, ובדרך שוכחת ומוותרת על דברים נוספים ו
אחרים (כמו למשל לאכול...)
מגוון הדרישות והעבודות בלימודים אינן מקלות על קושי זה, החיפוש אחר מידע מתמשך ומתמשך ואינו נפסק. תמיד קיימת תחושה כי קיים עוד חומר בנושא שעדיין לא מצאתי, שקיים משהו טוב יותר ואם אמשיך לחפש וודאי אמצא.
זיו (בעלי) מתלונן כל הזמן כי מאז שהתחברתי למחשב הוא איבד אותי לטובתו (או לטובתה) ובסדר העדיפויות הוא נמצא אחריו... (מכירים/מכירות את התלונה?)
אני מתקשה לעבור יום מבלי לפתוח את המחשב, "רק לכמה דקות לראות מה קורה", "אני כבר מסיימת" - משפטים כאלו ודומים שגורים בשפתי.

בכתבתו מביא רפאלי את דבריו של אחד מבכירי גוגל לשעבר - דאגלס מריל, המזהיר מפני הנטייה לתזזיות וקפיצה בין נושאים מבלי להגדיר מראש מה אנחנו רוצים. הוא טוען כי איננו יכולים לעבוד על יותר מדבר אחד בכל רגע והמעבר המהיר בין נושאים מזיק לאיכות עבודתינו.
האם יש אמת בדבריו? כאישה, אני נוטה להתגאות ביכולת המולטיטאסקינג שלי, ביכולת לבצע מספר דברים בבת אחת, אך האם יכולת זו פוגמת באיכות עבודתי? האם הקשבה למוסיקה, שיחה בפלאפון ובצ'אט, קפיצה לאתר אינטרנט בעת כתיבת פוסט זה פגמה באיכותו?
מריל מציע מספר עצות לפתרון עומס המידע - שיתוף באמצעות מחשוב ענן, שימוש באינטרנט כמקום לאחסון, וחזרה לכתיבה בנייר וכלי כתיבה כאשר מגיע הרצון ליצור לתכנן ולחשוב.
האם אלו הן התשובות להתמודדויות עם קשיים אלו? כיצד נדע למצוא את עצמו בים המידע הנמצא ברשת? איך נשמור על שעות הפנאי שלנו ולא נשכח ונזנח בדרך? שאלות אלו מטרידות אותי רבות ואין כרגע בידי אפשרות לספק תשובות, אך אני מאמינה כי לימודיי במסגרת מגמת תקשוב ולמידה יאפשרו לי להתמודד עם שאלות אלו ונוספות ואולי גם למצוא פתרונות...


לכתבה המלאה היכנסו לקישור הבא:
איך שורדים את עידן גוגל

2 comments:

  1. הי עפרה,
    אכן בשקט בשקט, כמעט בלי לשים לב, אבל באופן עקבי וכמעט שיטתי תופס האינטרנט עוד ועוד מקום של כבוד (לא בטוחה כל כך לגבי ה"כבוד")בחיי היום יום שלנו...
    אני מאד רוצה להאמין שכמו כל דבר חדש (ובראייה הסטורית - האינטרנט עדיין נחשב "חדש")האדם עובר מקיצוניות אחת לשניה עד שלבסוף הוא מתייצב במקום כלשהו במרכז...
    מאי שימוש אנו עוברים לשימוש מוחלט ואני מקווה שבהמשך נצליח למצוא את האיזון הדרוש...
    וכמכורה אחת לשניה, רק אוסיף ואומר שאני מקווה שנצליח להתאזן לפני שנטבע... :)- לא עודף המידע הוא המטריד, לדעתי "מה עושים עם המידע ולאיזה מחוזות אנו הולכים עם המידע, ולאיזה מסקנות אנו מגיעים בעקבות המידע" - זה החלק שמדאיג אותי... :)

    ועכשיו ... לישון כי באמת כבר מאוחר :)
    ממני
    נעמי

    השבמחק
  2. אולי הבעיה היא לא עודף מידע אלא מחסור בחוט שדרה. נראה כי אנשים פחות יודעים מה הם רוצים ומה הם מחפשים. במצב זה הקפיצה והריצוד בים המידע הם סימפטום של בעיה פסיכולוגית ולא הבעיה עצמה.

    השבמחק