מהפכת הידע

בקורס של דר' גילה קורץ - "הערכת טכנולוגיית ידע", התבקשנו להקשיב להרצאתו המוקלטת של פרופ' חן, בנושא מהפכת הידע - יצוג ידע מודפס מול יצוג ידע דיגיטאלי.




במהלך ההקשבה להרצאה חזרו ועלו כל הזמן לנגד עיני - תלמידיי, תלמידי החינוך המיוחד והתרומה שיכולה להוות הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, עבורם. בפוסט זה אתייחס לתרומה זו תוך ציון הנקודות אותם מעלה פרופ' חן בהרצאתו.
התלמידים הלומדים בבית הספר בו אני עובדת מאופיינים במגוון רחב של קשיים, לקויות למידה, לקויות חברתיות, אינטיליגנציה גבולית, פיגור קל ועוד. הבעיות עמן אנו המורות מתמודדות בבית הספר מגוונות ודורשות יצירתיות רבה והעברת הידע במגוון רחב של ייצוגים, המתאימים ליכולות ולקשיים השונים של התלמידים. שימוש במחשבים מהווה ייצוג נוסף להעברת ידע אשר תלמידים רבים יכולים להיתרם ממנו בשל המאפיינים הרבים הטמונים בו ואותם מציג פרופ' חן בהרצאתו -
1. לינאריות לעומת מרחביות - הצגת הידע הלינארי בספר, ברצף מאורגן, ע"פ סדר ומבנה, לעומת הצגת הידע הדיגיטאלי באופן מרחבי, כלומר למידה בכיוונים רבים. אופן הצגת הידע הינה בעלת השפעה על הדרך בה אנו חושבים, לומדים ומיישמים את הידע.
בהתייחסות לתלמידי החינוך המיוחד, מאפיין זה יכול להוות תרומה רבה בשיטת הלימוד בה נבחר. אמנם, לימוד ברצף מאורגן, שלב אחרי שלב, הינו בעל חשיבות רבה לתלמידים הנוטים להתפזר וזקוקים למיקוד, אך הצגת הידע באופן מרחבי מאפשרת שיטות לימוד נוספות. אחת האפשרויות, הינה שיטה בה הלימוד יהיה ע"פ נושאים ולאו דווקא ע"פ מקצועות, אפשר יהיה לדוגמא ללמוד על נושא הכרמל בכל המקצועות - היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות. הלימוד המרחבי יאפשר לנו לנוע בנושא הכרמל במגוון של מקצועות ומגוון של ייצוגים. התרומה לכך לתלמידי החינוך המיוחד הינה בהתמקדות בנושא מסויים ועיבודו בשלל מקצועות ובכך הבנה ויישום הנושא באופן מעמיק יותר.
2. סופיות לעומת אינסופיות. בספר הידע הוא סופי, תכנית לימודים הינה בעלת התחלה וסוף, לעומתו במחשב הידע הוא אינסופי, אפשר ללמוד וללמוד ללא קץ. ע"פ פרופ' חן בצורת הלימוד האינסופית אנו יכולים להמשיך וללמוד ולחקור נושא ללא קץ.
כאשר תלמידי החינוך המיוחד, נתקלים בנושא המעניין אותם, או לחילופין כאשר המורה חשה כי יש צורך בהרחבת לימוד נושא מסויים, הייצוג הדיגטאלי מאפשר המשך למידה באופנים ואמצעים שונים, המאפשרים לתלמידים המשך למידה מגוונת שאינה משעממת וחוזרת על עצמה ומגבירה את המוטיבציה ללמידה אצל תלמידים שזקוקים לחוויות של הצלחה בלמידה.
3. סימבוליות לעומת יצוגי ידע רבי פנים. הידע בספר מוצג באמצעות אותיות (סמלים), שאין כל קשר בין צורתן לבין עולם הידע אותו הן מייצגות, לעומתו במחשב אנו יכולים לייצג ידע קונקרטי, באמצעות תמונות, מציאות מדומה הינה בעלת משמעות רחבה בלמידה. מאפיין זה הינו אחד מהקשיים הבולטים אצל תלמידי החינוך המיוחד, תלמידים רבים מתקשים בהבנה של ידע המוצג באופן מופשט וזקוקים להמחשות רבות. בשיעור הפרונטלי אנו המורות נעזרות באמצעי המחשה רבים, אך המחשב מאפשר אמצעי המחשה רבים, וברורים יותר להעברת הידע.
4. אינרטיות לעומת אינטראקטיביות. ידע בספר אינו משתנה כתוצאה מכך שאנו מנסים ללמוד אותו, לעומתו הקורא יכול לשנות את הידע במחשב ולהיות ביחסי גומלין עימו. הידע במחשב מאפשר אינטראקטיביות ולמידה פעילה. בהמשך למאפיין הקודם, למידה פעילה הינה למידה משמעותית ביותר עבור תלמידי החינוך המיוחד. למידת השינון אינה אפקטיבית עבורם ומייצרת בעיות נלוות נוספות כגון, בעיות משמעת. הלמידה הפעילה הינה למידה משמעותית, מאפשרת לתלמיד התמצאות בנושא הנלמד, ובכך הגברה של תחושת המסוגלות העצמית.
5. סטטיות לעומת דינמיות. הידע אינו משנה את מהותו בעת למידה בספר, לעומתו הידע במחשב הוא דינמי, ניתן לזרום קדימה ואחורה, הוא קרוב למציאות האמיתית ולכן קל יותר ללמוד אותו. תלמידי החינוך המיוחד זקוקים ללמידה דינמית, למידה מוחשית, למידה הקרובה כמה שיותר למציאות על מנת שיוכלו לרכוש את הידע, למידה סטטית גורמת להם ללמידה טכנית, מתוכננתת, ופעמים רבות הם אינם מבינים את משמעותה ואף נכשלים בה.
6. תלוי מקום וזמן לעומת חוסר תלות מקום וזמן. בעת למידה בספר התלמיד צריך להגיע אל הידע, התלמיד צריך להגיע לבי"ס ולשיעורים אחרת לא יגיע אל הידע ולא ילמד. במחשב הידע אינו תלוי מקום וזמן והתלמיד יכול ללמוד בכל שעה משעות היום, ובכל מקום. מאפיין זה טומן בחובו קושי עבור תלמידי החינוך מיוחד מכיוון שרבים מהם זקוקים למסגרת, זקוקים לתיווך של המורה בבית הספר במיומנויות הלימוד הנדרשות גם כאשר הן מוצגות בפן הדיגטאלי.
7. נגיש חלקית לעומת נגיש לכל. כיום קיימת טענה כי מערכת החינוך אינה נגישה לתלמידים מסיבות שונות, כגון, כלכליות, גיאוגרפיות. הידע במחשב לעומת זאת זמין לכל תלמיד בכל מקום ובכל זמן. תרומתו של מאפיין זה והמאפיין הקודם הינה באפשרות של התלמידים להגיע אל הידע, דבר זה איו מאפיין רק את תלמידי החינוך המיוחד אלא את התלמידים בכלל, אותם תלמידים שאינם יכולים להגיע לבי"ס מסיבות בריאותיות, גיאוגרפיות ואחרות, יוכלו באמצעות המחשב להגיע אל הידע ולהמשיך בלמידה. במהלך עבודתי נתקלתי מספר פעמים בתלמידים שצברו פערים בלמידה כי לא הגיעו לבית הספר, נגישות ולמידה מכל מקום תאפשר לאותם התלמידים להמשיך בלמידה ללא היווצרות של פערים.


לסיכום, פרופ' חן מדבר על שינויים איכותיים בלמידה בהקשר של הצגת הידע באופנים חדשים בפן הדיגטאלי. בדברי הסיכום מדבר פרופ' חן על ערוצי הלימוד השונים של הלומד, ערוצים אלו באים לידי ביטוי באופן ניכר אצל תלמידי החינוך המיוחד, ולכן הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, יכול להוות תרומה רבה לתלמידים אלו, תוך חשיבה והערכות לקראת צורת לימוד זו.
במהלך כתיבת הפוסט, נוכחתי כי ההיבטים השונים עליהם הרחבתי בעצם מתאימים לאו דווקא באופן ספציפי לתלמידי החינוך המיוחד אלא ללומד בכלל, ואכן לא פעם פונים אלינו הורים של תלמידים או אנשי חינוך בטענה כי סגנון הלמידה בבית ספרנו היה נכון ומתאים גם לתלמידי החינוך הרגיל והם אף היו נתרמים ממנו רבות.
אחד מיתרונות בית ספר שפרירים (בו אני עובדת) הינו שהוא נותן מענה למגוון רחב של סגנונות למידה. כיום הוא עושה זאת כמעט מבלי להעזר במדיה הדיגטאלית. המאפיינים המצויינים בפוסט זה מציגים את האפשרויות השונת הטמונות בהצגת הידע במחשב ויכולים להוות תרומה נכבדה במערך הלימוד תוך שימוש בייצוג נוסף להעברת ידע ומתן מענה לשונות ולסגנונות הלמידה המגוונים.