בעקבות קריאת המחקר: "השימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז"/ אסתר זרצקי וורדה בר
לפני כשבוע, הצצתי בארון העבודות שלי מהתואר הראשון בביתו של חמי. כן, קראתם נכון "ארון עבודות"!
רק בביתו של חמי, עדיין ניתן לאחסן חומרים רבים מהתואר הראשון, הנשמרים בטענות כי "אולי פעם עוד אצטרך אותם...", עדיף לא לזרוק...", רק שם מגלים הבנה לטענותיי, ומקצים לי ארון כדי שאוכל להופכו לאיחסון עבודות.
פוסט זה מוכיח כי אכן יש דבר מה בטענותיי...
במהלך השיטוט בארון, עלו בי זיכרונות מאותם ימים, כאשר לפתע נתפסו עיני על אחת העבודות שעשיתי כשעוד נקראתי עפרה מדיני.
כן זה כבר היה לפני עשר שנים, אך מצאתי כי נושא העבודה עדיין אקטואלי בימים אלו - ניתוח מחקר "שימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז".
בפוסט זה ברצוני להתייחס למספר היבטים בעקבות קריאה חוזרת של המחקר.
זרצקי ובר, ערכו את מחקרן בעקבות הצורך למצוא פתרונות להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז בכיתה מלבד השימוש התרופתי בריטלין. כבר בשנת 1999, הלכה וגברה הדעה המתנגדת למתן תרופת ריטלין לבעיות קשב וריכוז לנוכח תסמינים שונים שבאו לידי ביטוי. בהיבט זה, אני חשה כי השנים השפיעו על דעתי, בתחילת עבודתי האמנתי כי הריטלין הנה "תרופת הפלא" לבעיית קשב וריכוז, היום, בעקבות עבודה עם אותם תלמידים, ראיית התסמינים ועמידה מול התנגדות של תלמידים והורים אני מודעת לכך כי קיימות אפשרויות נוספות ומוכנה להתמודד עמן במידת הצורך.
את מחקרן ערכו זרצקי ובר על ילד בן 9, הסובל מליקויי למידה ומגלה קשיי קשב וריכוז והתנהגות אגרסיבית כלפי הסובבים אותו. בשיטת הניסוי בחרו באימון אשר התבסס על לימוד בדרך משחק במחשב המשלב מוזיקה, גרפיקה ואנימציה האהובים על הילד, ולאחריו עובר הילד לפעילות בכיתה. לאורך שלושה חודשים נמצא כי הוגבר כושר הריכוז של הילד והוא השתלב יותר ויותר בפעילויות הכיתתיות.
ברקע התיאורטי של המחקר מציגות החוקרות את המודל של Malon בנוגע למאפייני המוטיבציה במשחקי מחשב, אותו מודל שאנו מנתחות על-פיו משחקי מחשב הקיימים היום ברשת (בקורס של פרופ' מיקי רונן). שמחתי לראות את ההקשרים בין מודל מוכר לבין תחום עבודתי בחינוך המיוחד - משחקי מחשב כמגבירים מוטיבציה ללמידה, הגברת מוטיבציה כגורמת לטווח קשב רחב יותר.
זרצקי ובר מתייחסות רבות ללמידה פעילה באמצעות אמצעים מגוונים, היוצרים מוטיבציה לעבודה אצל הלומד. הן טוענות כי יש ליצור סביבה לימודית חווייתית ומגרה העוסקת בעניינים משמעותיים עבור הלומד. הנחות יסוד אלו תואמות את הגישה הקונסטרוקטיביסטית ואת גישתו של סלומון לחינוך בעידן המידע. סלומון טוען כי תלמידים המתקשים בלימודיהם מפיקים תועלת מסביבות למידה עתירות טכנולוגיה, המעוררת הנעה ומאפשרת השתתפות פעילה.
מחקרן של זרצקי ובר רלבנטי גם לימנו היום, אמנם כאשר המשכתי בעקבות הקריאה לשוטט באינטרנט לא מצאתי חומרים עדכניים בנושא, אך בטוחני כי יהיה זה מאתגר להמשיך ולחקור נושא זה, במיוחד נוכח החיפושים ההולכים וגוברים לתחלופות לתרופת הריטלין.
המאמר תפס את עיני, אז וגם היום בשל שני נושאים שמאוד מעניינים אותי בעבודתי החינוכית - טכנולוגיה, וקשיי קשב וריכוז, אני מאמינה כי שני נושאים אלו משתלבים אחד עם השני ויכולים להוות תרומה האחד לשני...
אני מאמינה כי שילוב טכנולוגייה בחינוך המיוחד יכול להוות תרומה נכבדה ולפצות ולגשר על קשיים עמם מתמודדים אותם תלמידים!
מקורות לפוסט זה:
זרצקי א. בר ו. (1999), השימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז", סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 14, מס' 2, הוצאה לאור אחוה, עמ' 31-43.
סלומון ג. (2000) טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, הוצאת אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.
