יישום טכנולוגיית ויקי ע"פ מודל SECTIONS

במסגרת עבודת הסיכום בקורס של דר' גילה קורץ, "הערכת טכנולגיות ידע", התבקשנו לבחור טכנולוגיה ולהעריך את מידת שילובה בארגון על פי מודל SECTIONS של בייטס ופול.
אני בחרתי בטכנולוגית הויקי ובהערכת שילובה בבית הספר בו אני עובדת בית ספר שפרירים. הבחירה בטכנולוגיה זו נבעה מתוך תחושה כי התנסותי כסטודנטית עם הטכנולוגיה לא הייתה הוגנת ויצרה בי התנגדות לטכנולוגיה שיכולה להוות תרומה רבה לתלמידים עימם אני עובדת.
תחילה ברצוני לספר על הארגון בו אני עובדת, בית ספר שפרירים -
בי"ס שפרירים הינו בי"ס לתלמידי חינוך מיוחד רב בעייתיים בגילאי 13-21, המאובחנים כבעלי אינטליגנציה גבולית ופיגור קל ותלמידים בעלי אינטליגנציה תקינה עם בעיות התנהגות, ולקויי למידה. התלמידים המגיעים לבי"ס סובלים מדימוי עצמי נמוך ושבעי תסכולים בנוגע לתדמיתם כתלמידים. עיקר הלמידה בבי"ס מכוונת להענקת חוויות הצלחה. התלמידים בביה"ס משתתפים בבניית מערכת הלימודים ומוקדשים מאמצים רבים להתאימה לשאיפותיהם תוך התחשבות בצרכיהם הכוללים. לכל תלמיד בביה"ס נבנית תל"א, המורכבת ממקצועות עיוניים בכיתה ומקצועות מעשיים בסדנאות שונות. בהיבט התיקשובי, חלו שינויים רבים בשנים האחרונות, אך עדיין קיימים פערים גדולים בין האפשרויות הטמונות במערך זה והתרומה שיכולה להיות לו לאוכלוסיית ביה"ס ובין המתרחש בשטח. מידע נוסף על בית הספר ניתן למצוא בקישור הבא:
http://shafririm.go.cet.ac.il/go/index.asp

לאחר ניתוח המודל וסעיפיו הגעתי למספר תובנות ומסקנות לגבי שלוב טכנולוגית הויקי בבית הספר:
* שילוב טכנולוגיית הויקי בביה"ס יחייב נגישות רבה יותר (מאשר הקיימת כיום) לשיעורי מחשב בביה"ס. הטכנולוגיה מאפשרת למידה מחוץ לביה"ס, אך חייבת להיות מפותחת בהתאם ליכולותיהם וכישורי התלמידים בכיתה, כך שתספק חוויות הצלחה.
* טכנולוגיית הויקי אינה יכולה להחליף מקצוע הנלמד בכיתה אך יכולה להוות תרומה רבה בתיווך, תמיכה וליווי של נושא הנלמד בכיתה.
* טכנולוגית ויקי אמינה, קלה לתחזוק ונמצאת ברשת האינטרנט. עבודת העריכה בטכנולוגיה מושתת על סרגל הכלים המוכר מתוכנות אחרות כגון האופיס, אך עדיין אינה פשוטה לשימוש וקיימים קשיים טכניים המעכבים את העבודה בה. הדבר הגורם לעיתים קרובות לתסכול ובזבוז זמן במקום על התוכן והלמידה. קשיי התלמידים בבית הספר מחייבים השקעה ומחשבה בתכנון ובניית החומרים, הפעלת יצירתיות, ומתן מענה לשונות בסגנונות הלמידה של התלמידים בכיתה ומניעת תסכולים ואכזבות בקרב התלמידים.
* עלות הטכנולוגיה נעה בין אתרי ויקי פתוחים למשתמש ללא צורך בתשלום מוקדם ועד אתרי ויקי המפותחים ומתוחזקים על ידי מומחים ודורשים עלות כספית. האתרים נדרש תשלום נותנים לעיתים מענה לקשיים הטכניים המעכבים את הלמידה. בית הספר יצטרך להחליט באיזה אתר ויקי הוא בוחר לעבוד בהתאם לעלות הכספית שיהיה מוכן להשקיע.
* העבודה בויקי מעודדת שיתופיות ואינטראקטיביות, דבר התואם את הנחות היסוד של ביה"ס המעוניין לספק לתלמידים חוויות חדשות בתחום המיומנות החברתית, ובכך יתרונה. * שילוב הטכנולוגיה יחייב הכשרת המורים בביה"ס ומעורבותם בפיתוח תכנים אשר ילוו את הלימוד בכיתה.
* לצד הקשיים אשר עדיין קיימים בעת העבודה והעריכה בטכנולוגיה, קיימת בטכנולוגיית הויקי חוויית עבודה שונה ומגוונת, בעלת אפקטיביות רבה ללמידה ולהרחבתה, אשר יכולה להוות תרומה רבה להעמקה ולהבנה של התלמידים בחומר הלימוד, תוך שימוש במגוון אמצעים הנותנים מענה לשונות בסגנונות הלמידה.
אני מאמינה כי שילוב טכנולוגית הויקי הינה נכונה עבור בי"ס שפרירים, תוך הפעלת ביקורת ופתרונות יצירתיים להתמודדות עם הקושי העיקרי של עבודת העריכה בה.

לסיום, מצאתי לנכון לצרף לפוסט זה את הסרטון המוכר בנושא הויקי, הסרטון מוכיח את יעילותה של הטכנולוגיה בתמיכה וליווי של מקצוע הנלמד בכיתה, לדוגמא תכנון משותף ליציאה לטיול שנתי. העריכה והעבודה השיתופית על תוכנית הטיול תהווה תרומה רבה להיבט הלימודי, חברתי ורגשי של התלמידים בבית הספר.

מקור מודל SECTIONS:

Bates A. W., & Poole, G. (2003). Effective teaching with technology in higher education: Foundations for success. San Francisco, CA: Jossey-Bass.

סוף הוא תמיד התחלה

מי מאיתנו לא מדקלמת כמורה את שירה של לאה נאור: "סוף הוא תמיד התחלה", היום שיר זה קיבל אצלי משמעות שונה.

"סוף זה תמיד התחלה של משהו אחר.
טוב יותר?
רע יותר?
לא יודעת מה יותר.
משהו אחר".

השיר המלא בקישור הבא - סוף הוא תמיד התחלה

היום ה-1 בספטמבר, הינה סופה של שנת השבתון אליה יצאתי בשנה זו, וסופו של סמסטר שלישי בלימודים, אך כמילות השיר, סוף זה תמיד התחלה - התחלה של שנת הלימודים בתפקיד חדש עבורי, התחלה של סמסטר נוסף ואחרון.
השנה, החלטתי לצאת לדרך חדשה בחיי המקצועיים ולהתחיל וליישם את לימודיי בתואר שני, ואלמד במרכז המחשבים בבית הספר כמורה למחשבים (כן, במערכת החינוך עדיין כך מוגדר התפקיד).
תפקיד חדש זה בא במקביל לסיום סמסטר השלישי בלימודים וההרגשה כי אוכל ליישם חלק ממגוון האפליקציות השונות שלמדתי במהלך שלושת הסמסטרים האחרונים בתפקידי החדש.

תחילת השנה מלוות בכתבות רבות על תוכניות תקשוב במערכת החינוך - עכשוויות ועתידניות, כמורה למחשבים ובעיקר כסטודנטית לתואר שני במגמת התקשוב ולמידה משכו עיני כתבות אלו וברצוני להתייחס לכתבה שפורסמה בגליון אנשים ומחשבים, ובה ראיון עם ד"ר עופר רימון, ראש מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך.
לפני הכל, שמחתי לקרוא כי קיים במשרד החינוך תפקיד כה חשוב ורב משמעות, כולי תקווה כי מעבר לכותרות ושמות יהיה לתפקיד זה גם יישום ומשמעות בשטח.
ד"ר רימון מתייחס בכתבה לשלוש נקודות עקריות:
האחת, תקציבים ותקשוב החינוך. בכתבה הוא חושף כי בכוונת משרד החינוך להשקיע כספים גדולים לתקשוב מערכת החינוך עד לשנת 2012, כן מדובר על עוד כשנתיים. מדובר על תקציב חסר תקדים של כ- 460 מיליון שקלים שיושקעו בתקשוב 220 בתי ספר. בין היתר מדובר על הקמת תשתית פיסית ופדגוגית, אשר יאפשרו להכניס לכל כיתה, עמדת מחשב, מסכים, ותכנים פדגוגים מתוקשבים, בנוסף תמשיך תכנית "מחשב נייד לכל מורה".
השניה, שיפור התדמית של החינוך הטכנולוגי, ע"י עידוד תלמידים ללימוד מקצועות טכנולוגיים וריאליים, פתיחת כיתות מצויינות בהן יושם דגש על לימודים ראליים וטכנולוגיים.
השלישית, איכות המורים. כאשר נשאל רימון לגבי איכות המורים בבתי הספר, שם דגש על בניית תכנית לאנשי היטק שפרשו בגיל צעיר והכשרתם בתגבור החינוך הטכנולוגי.
ברצוני להתייחס לשלוש נקודות אלו. ראשית, לתגבי תקציבים בחינוך. התקבל בי הרושם מכתבה זו, כי שוב אנו עוסקים רבות מדי בתקצוב ובהעברת כספים רבים על מנת לצייד את מערכת החינוך מבחינה טכנולוגית. אך שוכחים אנו לשים דגש (או שמים דגש מועט מדי) על תקצוב של הכשרת מורים ומובילי התקשוב בבתי הספר, על התאמת תכנים, ועל פדגוגיה מתאימה ונכונה לעבודה בכלים חדשניים אלו. נראה כי עדין לא למדנו מנסיון העבר ואנו עדיין מאמינים כי כסף וציוד טכנולוגי חדיש יפתור את כל הבעיות.
שנית, ד"ר רימון שם דגש בכתבה בקשר בין טכנולוגיה ולימודי מקצועות ראליים, בין מצויינות וטכנולוגיה. תקשוב אינה רק לימודי טכנולוגיה, ולתקשוב יש מה והרבה לתרום בכלל מקצועות הלימוד בבית הספר, השאלה היא כיצד? איך? והתאמה נכונה של כלים פדגוגיים שונים. תדמית נמוכה של חינוך הטכנולוגי אינה לדעתי נובעת רק מהקושי בהישגים בתחום הריאלי, אלא מחוסר התאמה של כלל התכנים הלימודיים לעבודה חינוכית ומותאמת עבור תלמידינו.
שלישית, איכות המורים. אכן אני מסכימה עם ד"ר רימון כי בעיית איכות המורים הינה בעייה מערכתית של מערכת החינוך ולאו דווקא מקורה בתחום התקשוב, אך היא לא פעם מחמירה כאשר אנו מגיעים לכל הקשור בתחום הטכנולוגיה. המכללות להכשרת מורים מקבלות מורים בתנאי סף מאוד נמוכים ולא פעם נראה כי כל מי שלא הצליח להתקבל לאחד ממסלולי התארים הנחשקים באוניברסיטאות מגיע ללימודי החינוך מתוך חוסר ברירה ולא מתוך תחושה של שליחות והבנה של כובד משמעות התפקיד. אך בניגוד לד"ר רימון, איני חושבת כי אנשי ההיטק הם אותם אנשים המתאימים להובלת מערכת החינוך, אני מאמינה כי יש בתוך מערכת החינוך אנשים איכותיים ועלינו להכשיר ולעודד אותם להיות שותפים ומובילי מהפכת התקשוב בבתי הספר.

כבוגרת מכללת לוינסקי להוראה, כמחנכת תלמידי חינוך מיוחד כ-10 שנים, כסטודנטית לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה, כמורה חדשה ללימודי המחשב, אני חשה תחושה של שליחות ומחוייבות להיות שותפה להובלת מהפכת התקשוב במערכת החינוך, אך חשה כי במקום מסויים מקבלי ההחלטות מעלי אינם רואים את מה שאני רואה וחווה בשטח ולכן הדברים אינם מתקדמים כפי שהיינו רוצים.
קישור לכתבה המלאה: http://www.pc.co.il/?p=39683&print=1

וסיום בנימה אופטימית -
שנה חדשה יוצאת לדרך ואיתה התחלות חדשות - תפקיד חדש, סמסטר חדש, ועוד...
מקווה אני כי גם במערכת החינוך אחוש בשנה זו בהתחלות חדשות בתחום התקשוב מלבד תקציבים וסיסמאות באוויר, ואוכל להרגיש חלק בשליחות החינוכית ובשותפות בעשייה החינוכית בתחום מערכת התקשוב בבית הספר...

הדואר האלקטרוני

דוא"ל, אימייל, שטרודל, @, e-mail, ג'ימיל, הוטמייל, וואלה, יאהוו, מילים אלו כבר הפכו לשגורות בשפתנו בחיי היומיום.
ומעבר לכך שהן שגורות בחיינו הן חלק בלתי נפרד מהווייתינו, ואנו נמצאים בחיבור מתמיד לתיבות הדואר שלנו מן המחשב, מן הסלולר ובכל רגע פנוי ביום...

לפני כשבוע בעת שידור תוכניתם של לונדון וקירשנבאום נחשפתי לפינתו המרתקת של דר' יובל דרור, מומחה לטכנולוגיה ואינטרנט בנושאים שונים בעידן הטכנולוגי. דרור מציג בתוכנית פינה קבועה ובה הוא מספר על היבטים שונים של הטכנולוגיה והאינטרנט, המצוגים בקישור הבא -
http://lnk.nana10.co.il/Section/?SectionID=11421

משלל התוכניות, בחרתי להציג את הדברים שהובאו בכתבה - "מחירו של הדואר האלקטרוני - ניכור ואי יעילות".
מחקר שערכה אוניברסיטת אילינויי בארה"ב בדק שלוש קבוצות סטודנטים בביצוע פרוייקט משותף - קבוצה אחת המנהלת את הפרוייקט רק בדואר אלקטרוני, קבוצה שניה מנהלת את הפרוייקט רק פנים מול פנים וקבוצה שלישית באמצעות שיחות ועידה. במחקר זה נמצא כי הישגיה של קבוצת הדואר אלקטרוני היו הנמוכים ביותר. ממצא זה הביא את החוקרים למסקנה כי לצד יתרונותיו הברורים של הדוא"ל - מהירות, זול, מאפשר חשיפה לעובדים רבים בארגון, קיימים מחירים לכלי זה.
והמחיר הוא פגיעה במערכות היחסים בין אנשים, כאשר התקשורת בארגון הופכת להיות רק באמצעים טכסטואלייים, פעמים רבות אינך מכיר את האנשים עמם אתה מתקשר ומדבר, ולא נבנה אמון בין האנשים, באמצעים הטכסטואלים אין יכולת להעביר הבעות פנים, טון דיבור, רגשות, והבעות. לטענת החוקרים בפגישות פנים אל פנים נוצרים קשרים יותר חזקים, והכלים הטכנולוגיים הטכסטואליים כגון דוא"ל, צ'אטים, פוגמים בתפוקה ובאיכות של התוצרים.
קושי נוסף שעולה בכתבה הינו הקושי בו אנשים עוברים לתקשר אחד עם השני רק באמצעות הכלים הטכנולוגיים, גם כאשר הם יושבים אחד ליד השני. בקושי זה נתקלתי במהלך עבודתי לא פעם, כאשר תלמידי התקשרו אחד לשני או שלחו הודעות sms גם כאשר ישבו אחד לצד השני או נמצאו מרחק של כמטרים ספורים אחד מהשני.

קצת נתונים - המצאת הדוא"ל התרחשה כבר בשנת 1971 ע"י ריי טומלינסון, בישראל הופיע הדוא"ל לראשונה בשנת 1980, כן לא להאמין 20 שנה חלפו וטכנולוגיה זו לא נעלמה אלא רק הלכה והשתפרה.
ומהי דעתי האישית בנושא - דעותיי חלוקות, מצד האחד, גם אני כמו אנשים רבים אחרים נוטה לבדוק את תיבת המייל שלי פעמים רבות ביום. אמנם קטונתי מלהגיע למסקנות בעניין מחיר הדוא"ל בארגונים גדולים, אך במחירו נתקלתי כבר מספר פעמים. כן לא פעם נוח יותר לשלוח מכתב בנושא שקשה לנו לערוך עליו שיחה פנים מול פנים, או תלמידים שמשוחחים באמצעים טכנולוגיים טכסטואליים שונים ואינם יודעים מי עומד מאחורי הדברים.
המסקנה אליה הגיעו חוקרי אילינויי כי חוסר האמון הינו הבסיס לפגיעה בתוצרים היא זו החשובה מכל, ואם נדע לתת את החשיבות והפתרונות לבניית אמון בין חברי הקבוצה ובין תלמידנו בכיתה בעבודה בכלים מסוג אלו אולי נוכל לתת מענה למחיר שעליו מדברים.
האמצעים הטכסטואליים אכן משנים את הקשרים פנים מול פנים, אך כיום כבר כמעט לכל כלים אלו נוספו אפשרויות ופתרונות המגשרים על קשיים אלו - הוספת תמונות, רגשונים, הוספת וידיאו, שמע, שיחות ועידה של מספר משתתפים ועוד.
אני מאמינה כי יתרונותיו הרבים והשימוש המוגבר של כלי זה עולים על המחיר שאנו משלמים! עלינו לדעת לעשות שימוש מושכל ונבון בצורה כזו שתחנך את ילדינו לשמור על קשרים חברתיים. ילדינו כבר שם, אנחנו יכולים לבחור האם להצטרף אליהם או לא! אני בוחרת להצטרף אליהם!
כתבתו של דר' יובל דרור מובאת בקישור הבא -

http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=733236&TypeID=1

כלים טכנולוגיים בהוראה

לאחרונה נחשפתי במגוון מקורות על שילוב הטכנולוגיה במערכת החינוך באנגליה. מאמר שהתבקשנו לסכם בתרגיל ויקי משותף עסק בהתפתחות הטכנולוגיה באנגליה והמסקנות שהשכילה להבין אנגליה לגבי שילוב הטכנולוגיה והפדגוגיה במערכת החינוך שם.
במקביל נחשפתי לסקר שנתי שערכה ג'ון הארט, מומחית בריטית לתקשוב וחינוך, בנושא כלים טכנולוגיים ושימושם בחינוך ובהוראה.
הסקר כולל רשימה של כ- 100 כלים נבחרים לשנת 2010, אשר מתבססת על דירוג שנתנו 241 אנשי חינוך ברחבי העולם עד כה, הסקר הסופי ייצא לאור באוקטובר 2010.
כמה ממצאים מעניינים מדירוג זה -

חמשת הראשונים:
במקום ה-1 שומר על מקומו - הטוויטר - השייך לקטגוריית המיקרובלוגינג - שרותי רשת חברתיים, המתאפיינים במימדים זעירים במיוחד ובצמצום.
במקום ה- 2 - יוטיוב - אתר לשיתוף סרטים.
במקום ה- 3 - גוגל דוקס - ניהול קבצים שיתופיים.
במקום ה-4 - דילשס - ניהול מועדפים ושיתופם.
במקום ה-5 - slideshare - פלטפורמה לשיתוף קבצי פאוור פוינט על גבי הרשת, המאפשרת הטמעת מצגות באתרים ובבלוגים חיצוניים.
ועד כמה נתונים על כלים שנחשפנו אליהם השנה וכלים שאנו מכירים מעבודתנו בשטח:
הסקייפ - במקום ה- 8, פייסבוק - במקום ה- 27, גימייל - במקום ה- 41, וורד - במקום ה- 60.

בקישור הבא ניתן לצפות ברשימה המעודכנת:
דירוג רשימת הכלים הפתוחים בחינוך ובהוראה

מספר מילים אישיות לגבי הרשימה המוצגת:
ראשית, שמחתי לראות כי בתוך הרשימה כלים רבים אליהם נחשפתי השנה בלימודיי, ואף ארבעה מהם מופיעים בראש! חשיפה לכלים אלו לא הייתה מתאפשרת עבורי ללא לימודיי בתואר זה, ואני מאמינה כי הייתי ממשיכה להשתמש בעבודתי החינוכית ברשימת הכלים המופיעים הרחק מאחור. לאחר כשנה בתואר, קריאת חומר ספרותי, עריכת עבודות, ברור לי כי הטכנולוגיה כל הזמן מתחדשת ועלינו להתחדש עימה אם אנו רוצים להישאר רלבנטיים עבור תלמידנו.
שנית, חמשת הכלים הראשונים - טוויטר, יוטיוב, גוגל דוקס, דלישס וסליידשר שייכים לווב2 ובעלי איפיונים שיתופיים מרכזיים. בישראל, מהכרותי עם השטח, איני חשה כי אנו נמצאים במקום המשלב כלי ווב במערכת החינוך, ואנו עסוקים במידה רבה עדיין בטכנולוגיה עצמה ובהכנסתה למערכת החינוך. אני מאמינה כי שינוי זה יחדור בשנים הקרובות למערכת החינוך ומחכה להיות חלק שותף ופעיל במהפכה שתתחולל.
שלישית, לגבי טוויטר ומיקומו, מעניין כי כלי זה נבחר למקום הראשון בשילוב ובשימושו בהוראה. מהתנסותי בכלי זה במהלך הסמסטר האחרון לא התחברתי למשימות ולנעשה בו. אני מאמינה כי הקושי האישי שלי נובע מהחשש המלווה אותי בהכרות עם כלי טכנולוגיים חדשים והצורך בהכרות מעמיקה ורבה יותר עם הכלי ועם עבודתו בשטח. דוגמאות של הצלחות קונקרטיות יכולו אולי לשנות את דעתי.
רביעית, כלי הויקי, כלי שנחשפתי אליו רק לאחרונה, וארצה להרחיב עליו בפוסט נפרד בהמשך.
חמישית, כליי המיקרוסופט - וורד ופאוור פוינט שעדיין נמצאים רבות בשימוש בהוראה בישראל, בדירוג נדחקו לסוף הרשימה. היום אני מאמינה כי הכלים הרבים הקיימים ברשת מאפשרים לנו דרכי הוראה ולימוד נוספות ואף טובות יותר מהשימוש בכלי המיקרוסופט (וורד, פאור פוינט). לצערי, כלים אלו עדיין שולטים במרבית מבתי הספר ואינם מאפשרים לנו לחולל את השינוי המבורך, כלים אשר שימוש בהם גורמת לנו לאבד את העניים ואת הלמידה המשמעותית אצל תלמידנו.

לסיכום, בעקבות רשומה זו ובעקבות לימודי התואר, אני מאמינה כי קיימת חשיבות רבה לחשיפה מתמדת לכלים חדשים ולבחינתם בשימוש בהוראה. אל לנו לשכוח כי הטכנולוגיה הינה רק הכלי אשר משמש וישמש לנו לעזר בפדגוגיה נכונה ומותאמת לתלמידנו, בפדגוגיה אשר חלקה הינו בחירה ושימוש בכלים טכנולוגיים הנכונים ללמידה.
בעקבות הרשימה, החלטתי לפתוח מדור "המלצה על טכנולוגיה..." בו קישורים לרשימת כלים טכנולוגיים אליהם נחשפתי ואחשף במהלך התואר ובמהלך עבודתי.

רשתות חברתיות - בעד ונגד!

"מנהל בית ספר בניו ג'רסי מבקש מהורים לאסור על ילדיהם שימוש ברשתות חברתיות..."

בנג'מין פרנקלין, מנהל בית ספר בניו ג'רסי (המקביל לחטיבה אצלנו), שלח לפני כשבועיים מיילים להורי התלמידים הלומדים בבית ספרו בהם ביקש להפסיק את הגלישה של ילדיהם ברשתות החברתיות השונות ובכך בעצם קרא לחרם על רשתות אלו.
פרנקלין, ידע כי הכרזה זו תיצור גלים רבים ואכן התקשורת בארה"ב עסקה בכך, כפי שניתן לראות בסרטון זה ובסרטונים אחרים הנמצאים ברשת.
פרנקלין טוען כי ברשתות החברתיות קיים הרבה רוע מצד הילדים ובתי הספר עסוקים בעימותים חברתיים המתרחשים בהן. הילדים, שהינם רק ילדים, לא מודעים לכוחה של המילה הנכתבת ומופצת לכולם ברשת. לטענתו סכנות רבות טמונות ברשת ונושאי אלימות שונים מקבלים עוצמה רבה באמצעות כלים אלו.
פרנקלין קורא להורים להיות מעורבים במה שילדיהם עושים ברשת באמצעות תוכנות שליטה, מעקב וכניסה לחשבונות הילדים, עד לרמה בה ההורים יוכלו לקרוא כל מה שילדם יכתוב.
בנוסף הוא קורא להורים להוציא את המחשבים מחוץ לחדר הילדים ולהניחם במקום מרכזי בבית, כך שהילדים לא יכולו לגלוש בשעות כה מאוחרות של הלילה מבלי ידיעת ההורים.
את המייל המלא ניתן לקרוא בקישור הבא:

NJ Principal Asks Parents To Ban Social Networking

ברצוני לשתף אותכם בחוויית הפייסבוק שלי שהיא הרשת החברתית בה אני חברה.
לפני כשנתיים החלו תלמידיי בכיתה (אז כיתות ח') להציק ולשאול "מתי כבר אפתח חשבון בפייסבוק" אז הכרתי את הפייסבוק רק מסיפורים. סירבתי בתוקף בטענות כי אני לא אהיה "חברה" של תלמידיי ברשת, בנוסף, נשמע לי לא הגיוני ולא נכון להפוך את קשריי החברתיים לוירטואליים וטענתי בתוקף כי אין הצדקה לכלי זה. אני מאמינה כי אם מכתבו של פרנקלין היה יוצא באותה תקופה הייתי מאמצת בחום את דבריו...
חלפו כשנתיים מאז, ולימודי התואר השני הם שהחלו לעשות את השינוי בגישתי לרשתות החברתיות. פתחתי חשבון בפייסוק, אמנם אני פעילה בו באופן מועט, אך כיום אני מאמינה ביכולות של כלי זה ויודעת להצביע על יתרונות הטמונים בו.
אחת מהעבודות שהגשתי בתואר (יחד עם נעמי פורת שותפתי) אף עסקה בתרומת הכלי ללמידה. לאחר קריאת ספרות וחקירת הנושא הגענו לתובנה כי לא ניתן להתעלם מכלי זה בשילובו במערכת החינוך וטמונות בו אפשרויות רבות ללמידה לצד התמודדות עם הסכנות הקיימות, כפי שמזהיר פרנקלין. אכן, אינני מתעלמת מדבריו ואף מודעת לנכונותם, אך אני טוענת כי עלינו להתמודד עם הסכנות הטמונות ברשתות החברתיות ולא לנקוט עמדה של איסור והימנעות (שלא תעזור לנו כלל בעמידה מול הנוער כולו).
אני מאמינה כי כדי שבית הספר ימשיך להיות רלבנטי עבור לומדיו עליו להתחדש ולהשתמש בכלים טכנולוגיים חדשניים, כלים אשר הלומדים גם כך נמצאים בהם, למה לא להשתמש בהם ללמידה?

לסיום ברצוני להציג עמדה נוספת הסותרת את דבריי הטוענת כי ברגע שנשתמש בכלי רשתות החברתיות ללמידה, יברחו ממנו תלמידנו והוא יפסיק להיות רלבנטי עבורם?

אשמח לשמוע את דעתכם בנושא...

מחשבים וקשיי קשב וריכוז

בעקבות קריאת המחקר: "השימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז"/ אסתר זרצקי וורדה בר

לפני כשבוע, הצצתי בארון העבודות שלי מהתואר הראשון בביתו של חמי. כן, קראתם נכון "ארון עבודות"!

רק בביתו של חמי, עדיין ניתן לאחסן חומרים רבים מהתואר הראשון, הנשמרים בטענות כי "אולי פעם עוד אצטרך אותם...", עדיף לא לזרוק...", רק שם מגלים הבנה לטענותיי, ומקצים לי ארון כדי שאוכל להופכו לאיחסון עבודות.

פוסט זה מוכיח כי אכן יש דבר מה בטענותיי...

במהלך השיטוט בארון, עלו בי זיכרונות מאותם ימים, כאשר לפתע נתפסו עיני על אחת העבודות שעשיתי כשעוד נקראתי עפרה מדיני.

כן זה כבר היה לפני עשר שנים, אך מצאתי כי נושא העבודה עדיין אקטואלי בימים אלו - ניתוח מחקר "שימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז".

בפוסט זה ברצוני להתייחס למספר היבטים בעקבות קריאה חוזרת של המחקר.

זרצקי ובר, ערכו את מחקרן בעקבות הצורך למצוא פתרונות להתמודדות עם בעיות קשב וריכוז בכיתה מלבד השימוש התרופתי בריטלין. כבר בשנת 1999, הלכה וגברה הדעה המתנגדת למתן תרופת ריטלין לבעיות קשב וריכוז לנוכח תסמינים שונים שבאו לידי ביטוי. בהיבט זה, אני חשה כי השנים השפיעו על דעתי, בתחילת עבודתי האמנתי כי הריטלין הנה "תרופת הפלא" לבעיית קשב וריכוז, היום, בעקבות עבודה עם אותם תלמידים, ראיית התסמינים ועמידה מול התנגדות של תלמידים והורים אני מודעת לכך כי קיימות אפשרויות נוספות ומוכנה להתמודד עמן במידת הצורך.

את מחקרן ערכו זרצקי ובר על ילד בן 9, הסובל מליקויי למידה ומגלה קשיי קשב וריכוז והתנהגות אגרסיבית כלפי הסובבים אותו. בשיטת הניסוי בחרו באימון אשר התבסס על לימוד בדרך משחק במחשב המשלב מוזיקה, גרפיקה ואנימציה האהובים על הילד, ולאחריו עובר הילד לפעילות בכיתה. לאורך שלושה חודשים נמצא כי הוגבר כושר הריכוז של הילד והוא השתלב יותר ויותר בפעילויות הכיתתיות.

ברקע התיאורטי של המחקר מציגות החוקרות את המודל של Malon בנוגע למאפייני המוטיבציה במשחקי מחשב, אותו מודל שאנו מנתחות על-פיו משחקי מחשב הקיימים היום ברשת (בקורס של פרופ' מיקי רונן). שמחתי לראות את ההקשרים בין מודל מוכר לבין תחום עבודתי בחינוך המיוחד - משחקי מחשב כמגבירים מוטיבציה ללמידה, הגברת מוטיבציה כגורמת לטווח קשב רחב יותר.

זרצקי ובר מתייחסות רבות ללמידה פעילה באמצעות אמצעים מגוונים, היוצרים מוטיבציה לעבודה אצל הלומד. הן טוענות כי יש ליצור סביבה לימודית חווייתית ומגרה העוסקת בעניינים משמעותיים עבור הלומד. הנחות יסוד אלו תואמות את הגישה הקונסטרוקטיביסטית ואת גישתו של סלומון לחינוך בעידן המידע. סלומון טוען כי תלמידים המתקשים בלימודיהם מפיקים תועלת מסביבות למידה עתירות טכנולוגיה, המעוררת הנעה ומאפשרת השתתפות פעילה.

מחקרן של זרצקי ובר רלבנטי גם לימנו היום, אמנם כאשר המשכתי בעקבות הקריאה לשוטט באינטרנט לא מצאתי חומרים עדכניים בנושא, אך בטוחני כי יהיה זה מאתגר להמשיך ולחקור נושא זה, במיוחד נוכח החיפושים ההולכים וגוברים לתחלופות לתרופת הריטלין.

המאמר תפס את עיני, אז וגם היום בשל שני נושאים שמאוד מעניינים אותי בעבודתי החינוכית - טכנולוגיה, וקשיי קשב וריכוז, אני מאמינה כי שני נושאים אלו משתלבים אחד עם השני ויכולים להוות תרומה האחד לשני...

אני מאמינה כי שילוב טכנולוגייה בחינוך המיוחד יכול להוות תרומה נכבדה ולפצות ולגשר על קשיים עמם מתמודדים אותם תלמידים!

מקורות לפוסט זה:

זרצקי א. בר ו. (1999), השימוש במחשב כאמצעי לצמצום הפרעות קשב וריכוז", סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, כרך 14, מס' 2, הוצאה לאור אחוה, עמ' 31-43.

סלומון ג. (2000) טכנולוגיה וחינוך בעידן המידע, הוצאת אוניברסיטת חיפה וזמורה ביתן.

טכנולוגיה וקידמה

על התמודדות עם חשיפה לטכנולוגיה חדשה

לאחר צפייה בסרטון - "תמיכה בימי הביניים" מצאתי הקבלות רבות לימנו לתחושותיי בנושאים טכנולגיים וגם אישיים...

תחילה, חשבתי לפצל את הסרט לשניים -
הראשון, 38 השניות הראשונות, בהן עוד חשבתי כי הנזיר מתקשה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה - האם זהו לפטופ המונח לפניו על שולחנו?
השני, החל מהשניה ה-39 הבנתי כי הטכנולוגיה החדשה עמה הוא מתקשה להתמודד הינה - ס פ ר!
לאחר צפייה חוזרת ונשנית בסרטון, מצאתי הקבלות רבות לעולם הטכנולוגי (ולא רק...) של ימנו ומצאתי לנכון להציגן בפוסט זה תוך התייחסות לדברי הנזירים.
הנזיר: "לא הצלחתי לעשות דבר כל הבוקר בגלל זה..." -
מכירים את התחושה, כאשר נתקלים בבעיה, המטרידה את מנוחתך ולא מאפשרת לעסוק בעניינים אחרים עד שנמצא הפתרון... כתיבת פוסט זה נדחתה כבר מספר פעמים, בכל פעם כשכבר התיישבתי, טלפון אחר צלצל וההטריד את מנוחתי ודחה את הכתיבה לזמן אחר...
נזיר תומך: "אנחנו מציגים את הטכנולוגיה החדשה וכולם רוצים עזרה מיידית..." -
מוכר, גם אנחנו רוצות עזרה ותמיכה לאחר כל טכנולוגיה חדשה שנחשפת בפניינו...
נזיר: "הגעתי עד לשלב זה אבל הפסקתי, פחדתי שחלק מהטקסט יעלם..." -
שוב נשמע מוכר?! אנו מפחדים ללחוץ לנסות ולהעיז, שמא נהרוס משהו, שמא נמחק משהו, שמא נפגע במשהו חשוב, ואנו בוחרים פשוט להפסיק.
נזיר תומך: "הדבר הזה שומר כמה מאות של דפים..." -
נפלאות הטכנולוגיה!!!!!
נזיר תומך: "עכשיו זה נסגר והכל נשמר בפנים?..." -
מזכיר קצת את המחשב, לא?!
נזיר: "בטוח שכלום לא נאבד..." -
אנו שומרים במחשב אבל גם מדפיסים ומתייקים, ליתר ביטחון!
נזיר תומך: "הכל נשמר אלא אם יעלה באש...מה שלא סביר שיקרה" -
ובמחשב? סביר גם סביר, לפני מספר שנים נגנב מחשבי האישי מביתי ובו חומרים רבים ללא גיבוי! כמה מאיתנו מגבים את החומרים במחשב?!
הנזיר התומך כבר עומד לעזוב, אך הנזיר שוב נתקל בבעיה, "לא מצליח לפתוח את הספר...", מנסה מהצד הלא נכון - כמה פעמים קרה לנו שניסינו מהצד הלא נכון, שהתקלה הייתה כה פשוטה עד שהתביישנו שפנינו לעזרה...
נזיר תומך: "האם קראת את הוראות השימוש..." -
ואתם קראתם?

תגובות הנזירים בסרטון הדהימו אותי בהיותן כה דומות להתמודדויות שלנו היום עם טכנולוגיות חדשות. אם במקום ספר היה מונח לפני הנזיר מחשב נישא, התגובות בסרטון היו מתאימות כמעט אחת לאחד.
אז מה בכל זאת השתנה אצלנו בני האדם מאז ימי הביניים?