לאחר צפייה בסרטון - "תמיכה בימי הביניים" מצאתי הקבלות רבות לימנו לתחושותיי בנושאים טכנולגיים וגם אישיים...
תחילה, חשבתי לפצל את הסרט לשניים - הראשון, 38 השניות הראשונות, בהן עוד חשבתי כי הנזיר מתקשה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה - האם זהו לפטופ המונח לפניו על שולחנו? השני, החל מהשניה ה-39 הבנתי כי הטכנולוגיה החדשה עמה הוא מתקשה להתמודד הינה - ס פ ר! לאחר צפייה חוזרת ונשנית בסרטון, מצאתי הקבלות רבות לעולם הטכנולוגי (ולא רק...) של ימנו ומצאתי לנכון להציגן בפוסט זה תוך התייחסות לדברי הנזירים. הנזיר: "לא הצלחתי לעשות דבר כל הבוקר בגלל זה..." - מכירים את התחושה, כאשר נתקלים בבעיה, המטרידה את מנוחתך ולא מאפשרת לעסוק בעניינים אחרים עד שנמצא הפתרון... כתיבת פוסט זה נדחתה כבר מספר פעמים, בכל פעם כשכבר התיישבתי, טלפון אחר צלצל וההטריד את מנוחתי ודחה את הכתיבה לזמן אחר... נזיר תומך: "אנחנו מציגים את הטכנולוגיה החדשה וכולם רוצים עזרה מיידית..." - מוכר, גם אנחנו רוצות עזרה ותמיכה לאחר כל טכנולוגיה חדשה שנחשפת בפניינו... נזיר: "הגעתי עד לשלב זה אבל הפסקתי, פחדתי שחלק מהטקסט יעלם..." - שוב נשמע מוכר?! אנו מפחדים ללחוץ לנסות ולהעיז, שמא נהרוס משהו, שמא נמחק משהו, שמא נפגע במשהו חשוב, ואנו בוחרים פשוט להפסיק. נזיר תומך: "הדבר הזה שומר כמה מאות של דפים..." - נפלאות הטכנולוגיה!!!!! נזיר תומך: "עכשיו זה נסגר והכל נשמר בפנים?..." - מזכיר קצת את המחשב, לא?! נזיר: "בטוח שכלום לא נאבד..."- אנו שומרים במחשב אבל גם מדפיסים ומתייקים, ליתר ביטחון! נזיר תומך: "הכל נשמר אלא אם יעלה באש...מה שלא סביר שיקרה" - ובמחשב? סביר גם סביר, לפני מספר שנים נגנב מחשבי האישי מביתי ובו חומרים רבים ללא גיבוי! כמה מאיתנו מגבים את החומרים במחשב?! הנזיר התומך כבר עומד לעזוב, אך הנזיר שוב נתקל בבעיה, "לא מצליח לפתוח את הספר...", מנסה מהצד הלא נכון - כמה פעמים קרה לנו שניסינו מהצד הלא נכון, שהתקלה הייתה כה פשוטה עד שהתביישנו שפנינו לעזרה... נזיר תומך: "האם קראת את הוראות השימוש..." - ואתם קראתם?
תגובות הנזירים בסרטון הדהימו אותי בהיותן כה דומות להתמודדויות שלנו היום עם טכנולוגיות חדשות. אם במקום ספר היה מונח לפני הנזיר מחשב נישא, התגובות בסרטון היו מתאימות כמעט אחת לאחד. אז מה בכל זאת השתנה אצלנו בני האדם מאז ימי הביניים?
פוסט שני שהוא פוסט ראשון - פארק הירקון, תל-אביב, אני והלפטופ שלי (חברתי הטובה ביותר) כותבת את הפוסט השני שלי. מחשבות רבות מתרוצצות בראשי, לפני, בעת ובטוחה שגם אחרי, כתיבת פוסט אישי זה ואני מקווה להעביר חלק מתחושותיי מבלי להתחרט על כך. מאיפה מתחילים? אולי מהסוף? אני, תל-אביב, מחנכת בשנת שבתון, סטודנטית לתואר שני במגמת תקשוב ולמידה, עורכת בלוג, כותבת פוסטים בעלי חשיפה לימודית ואישית... ואולי זו בעצם רק ההתחלה, התחלה של שינוי נוסף בחיי. אז איפה הכל התחיל? באמצע השנה שעברה, כאשר החלטתי לאזור אומץ ולערוך בחיי מספר שינויים, שלושה עיקריים, אך מכילים בתוכם עוד רבים נוספים. הראשון, ההחלטה לצאת לשנת שבתון, לצד הרצון לחכות ולצאת ממקום שונה בחיי, ללא ידיעה מה אעשה ולאן תוביל אותי שנה זו ועם הרבה פחדים ותהיות... השני, הרשמה לתואר השני, שוב לאחר לבטים ארוכים במה אעסוק במהלך השנה והפחד מפני הלא נודע לקראת חזרה לספסל הלימודים. שינויים אלו היו מהפכנים לגביי. כן, לגבי חלקכם אולי מדובר במה בכך, עבורי היתה בכך החלטה משמעותית, אשר דרשה לא מעט תעוזה ובעיקר יציאה מהמסלול הכה מתוכנן של חיי שכבר בגיל 18 תוכנן היטב לפרטיו... שינויים אלו, אשר התבררו מהר מאוד כצעד חכם ונכון, חושפים אותי להיבטים רבים חדשים בחיי ומובילים אותי היום למחשבות רבות לגבי עתידי ועיסוקי, ומעלים בי את הרצון בשינויים נוספים! השינוי השלישי, הוא זה שמוביל אותי לכתוב פוסט זה בפארק הירקון בתל-אביב, השכרת דירה בתל-אביב. לאלו שלא יודעים אני (וזיו) חיים בשתי דירות מקבילות, האחת לאמצע השבוע, בגן יאשיה והשניה לסופי שבוע, בתל-אביב. למה תל-אביב ואיך זה קשור? ראשית, השינוי, מעבר מהקיבוץ/מושב לעיר בעלת אינסוף אפשרויות וכה שונה בצורת החיים. שנית, החשיפה, כאן בתל-אביב אני יכולה להיות מי שאני, כאן אני יכולה לבחור מה תהה מידת החשיפה שלי מבלי שתהה לכך השפעה מיידית על כל היבט בחי, כאן אני לא שונה, כאן אף אחד לא תוהה ושואל שאלות לגביי, כאן לא מכירים אותי על כל היבט והיבט בחיי. ואיך מתקשר כל זה לפוסט זה? בשבועיים האחרונים מאז הצגת המשימה, אני עסוקה רבות בבלוג. בתחילה, הלחץ, חוסר ההבנה, המחשבה כי משימה זו תהה רק מטרד... היום, בעודי צועדת אל הפארק, החלו לצוץ במוחי מחשבות חיוביות על הבלוג, מחשבות על המקום בו הבלוג יכול לתרום לי בתהליך הלמידה וההוראה - הכיתתי והאישי. לאחרונה, אני עסוקה רבות בדברים שאכתוב בבלוג - מה אכתוב? איך אכתוב? מה תהה מידת החשיפה? כיצד אגרום לעניין ותגובה? עיקר עיסוקן של שאלות אלו הינו כיצד תסתכל הסביבה עליי ועל הבלוג. בימים האחרונים, כאשר מד הלחץ יורד, מתבהרת בפני התמונה כי בלוג זה מטרתו לשרת אותי בתהליך הלמידה ולא את הסביבה, וכאן מקומה של החשיפה ומידתה. למה חשיפה ושינויים? כי אצלי הם הולכים יחד, השינויים שחלו בי השנה חשפו והביאו אותי למחוזות חדשים ויצרו בי מודעות מסוג חדש לגביי ולגבי סביבתי. חונכתי וגדלתי בסביבה בה החשיפה אינה דבר טבעי ואף להפך מכך. הבלוג הינו עוד שינוי בחיי, העוסק בתחום החשיפה, ואם אצליח להשתחרר מן החששות שמלווים אותה, בטוחה אני כי אוכל להרוויח רבות מתהליך זה על היבטיו השונים. ולמה פארק הירקון? רק כאן בעודי יושבת עם הלפטופ שלי אף אחד אינו רואה בכך משהו שונה ואחר, אף אחר לא מרים גבה ותוהה "מה נסגר עם הבחורה?" רק כאן יכולה אני לשבת ולכתוב על שינויים וחשיפה באופן כה סימבולי...
