מהפכת הידע

בקורס של דר' גילה קורץ - "הערכת טכנולוגיית ידע", התבקשנו להקשיב להרצאתו המוקלטת של פרופ' חן, בנושא מהפכת הידע - יצוג ידע מודפס מול יצוג ידע דיגיטאלי.




במהלך ההקשבה להרצאה חזרו ועלו כל הזמן לנגד עיני - תלמידיי, תלמידי החינוך המיוחד והתרומה שיכולה להוות הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, עבורם. בפוסט זה אתייחס לתרומה זו תוך ציון הנקודות אותם מעלה פרופ' חן בהרצאתו.
התלמידים הלומדים בבית הספר בו אני עובדת מאופיינים במגוון רחב של קשיים, לקויות למידה, לקויות חברתיות, אינטיליגנציה גבולית, פיגור קל ועוד. הבעיות עמן אנו המורות מתמודדות בבית הספר מגוונות ודורשות יצירתיות רבה והעברת הידע במגוון רחב של ייצוגים, המתאימים ליכולות ולקשיים השונים של התלמידים. שימוש במחשבים מהווה ייצוג נוסף להעברת ידע אשר תלמידים רבים יכולים להיתרם ממנו בשל המאפיינים הרבים הטמונים בו ואותם מציג פרופ' חן בהרצאתו -
1. לינאריות לעומת מרחביות - הצגת הידע הלינארי בספר, ברצף מאורגן, ע"פ סדר ומבנה, לעומת הצגת הידע הדיגיטאלי באופן מרחבי, כלומר למידה בכיוונים רבים. אופן הצגת הידע הינה בעלת השפעה על הדרך בה אנו חושבים, לומדים ומיישמים את הידע.
בהתייחסות לתלמידי החינוך המיוחד, מאפיין זה יכול להוות תרומה רבה בשיטת הלימוד בה נבחר. אמנם, לימוד ברצף מאורגן, שלב אחרי שלב, הינו בעל חשיבות רבה לתלמידים הנוטים להתפזר וזקוקים למיקוד, אך הצגת הידע באופן מרחבי מאפשרת שיטות לימוד נוספות. אחת האפשרויות, הינה שיטה בה הלימוד יהיה ע"פ נושאים ולאו דווקא ע"פ מקצועות, אפשר יהיה לדוגמא ללמוד על נושא הכרמל בכל המקצועות - היסטוריה, גיאוגרפיה, ספרות. הלימוד המרחבי יאפשר לנו לנוע בנושא הכרמל במגוון של מקצועות ומגוון של ייצוגים. התרומה לכך לתלמידי החינוך המיוחד הינה בהתמקדות בנושא מסויים ועיבודו בשלל מקצועות ובכך הבנה ויישום הנושא באופן מעמיק יותר.
2. סופיות לעומת אינסופיות. בספר הידע הוא סופי, תכנית לימודים הינה בעלת התחלה וסוף, לעומתו במחשב הידע הוא אינסופי, אפשר ללמוד וללמוד ללא קץ. ע"פ פרופ' חן בצורת הלימוד האינסופית אנו יכולים להמשיך וללמוד ולחקור נושא ללא קץ.
כאשר תלמידי החינוך המיוחד, נתקלים בנושא המעניין אותם, או לחילופין כאשר המורה חשה כי יש צורך בהרחבת לימוד נושא מסויים, הייצוג הדיגטאלי מאפשר המשך למידה באופנים ואמצעים שונים, המאפשרים לתלמידים המשך למידה מגוונת שאינה משעממת וחוזרת על עצמה ומגבירה את המוטיבציה ללמידה אצל תלמידים שזקוקים לחוויות של הצלחה בלמידה.
3. סימבוליות לעומת יצוגי ידע רבי פנים. הידע בספר מוצג באמצעות אותיות (סמלים), שאין כל קשר בין צורתן לבין עולם הידע אותו הן מייצגות, לעומתו במחשב אנו יכולים לייצג ידע קונקרטי, באמצעות תמונות, מציאות מדומה הינה בעלת משמעות רחבה בלמידה. מאפיין זה הינו אחד מהקשיים הבולטים אצל תלמידי החינוך המיוחד, תלמידים רבים מתקשים בהבנה של ידע המוצג באופן מופשט וזקוקים להמחשות רבות. בשיעור הפרונטלי אנו המורות נעזרות באמצעי המחשה רבים, אך המחשב מאפשר אמצעי המחשה רבים, וברורים יותר להעברת הידע.
4. אינרטיות לעומת אינטראקטיביות. ידע בספר אינו משתנה כתוצאה מכך שאנו מנסים ללמוד אותו, לעומתו הקורא יכול לשנות את הידע במחשב ולהיות ביחסי גומלין עימו. הידע במחשב מאפשר אינטראקטיביות ולמידה פעילה. בהמשך למאפיין הקודם, למידה פעילה הינה למידה משמעותית ביותר עבור תלמידי החינוך המיוחד. למידת השינון אינה אפקטיבית עבורם ומייצרת בעיות נלוות נוספות כגון, בעיות משמעת. הלמידה הפעילה הינה למידה משמעותית, מאפשרת לתלמיד התמצאות בנושא הנלמד, ובכך הגברה של תחושת המסוגלות העצמית.
5. סטטיות לעומת דינמיות. הידע אינו משנה את מהותו בעת למידה בספר, לעומתו הידע במחשב הוא דינמי, ניתן לזרום קדימה ואחורה, הוא קרוב למציאות האמיתית ולכן קל יותר ללמוד אותו. תלמידי החינוך המיוחד זקוקים ללמידה דינמית, למידה מוחשית, למידה הקרובה כמה שיותר למציאות על מנת שיוכלו לרכוש את הידע, למידה סטטית גורמת להם ללמידה טכנית, מתוכננתת, ופעמים רבות הם אינם מבינים את משמעותה ואף נכשלים בה.
6. תלוי מקום וזמן לעומת חוסר תלות מקום וזמן. בעת למידה בספר התלמיד צריך להגיע אל הידע, התלמיד צריך להגיע לבי"ס ולשיעורים אחרת לא יגיע אל הידע ולא ילמד. במחשב הידע אינו תלוי מקום וזמן והתלמיד יכול ללמוד בכל שעה משעות היום, ובכל מקום. מאפיין זה טומן בחובו קושי עבור תלמידי החינוך מיוחד מכיוון שרבים מהם זקוקים למסגרת, זקוקים לתיווך של המורה בבית הספר במיומנויות הלימוד הנדרשות גם כאשר הן מוצגות בפן הדיגטאלי.
7. נגיש חלקית לעומת נגיש לכל. כיום קיימת טענה כי מערכת החינוך אינה נגישה לתלמידים מסיבות שונות, כגון, כלכליות, גיאוגרפיות. הידע במחשב לעומת זאת זמין לכל תלמיד בכל מקום ובכל זמן. תרומתו של מאפיין זה והמאפיין הקודם הינה באפשרות של התלמידים להגיע אל הידע, דבר זה איו מאפיין רק את תלמידי החינוך המיוחד אלא את התלמידים בכלל, אותם תלמידים שאינם יכולים להגיע לבי"ס מסיבות בריאותיות, גיאוגרפיות ואחרות, יוכלו באמצעות המחשב להגיע אל הידע ולהמשיך בלמידה. במהלך עבודתי נתקלתי מספר פעמים בתלמידים שצברו פערים בלמידה כי לא הגיעו לבית הספר, נגישות ולמידה מכל מקום תאפשר לאותם התלמידים להמשיך בלמידה ללא היווצרות של פערים.


לסיכום, פרופ' חן מדבר על שינויים איכותיים בלמידה בהקשר של הצגת הידע באופנים חדשים בפן הדיגטאלי. בדברי הסיכום מדבר פרופ' חן על ערוצי הלימוד השונים של הלומד, ערוצים אלו באים לידי ביטוי באופן ניכר אצל תלמידי החינוך המיוחד, ולכן הצגת הידע בפן הדיגיטאלי, יכול להוות תרומה רבה לתלמידים אלו, תוך חשיבה והערכות לקראת צורת לימוד זו.
במהלך כתיבת הפוסט, נוכחתי כי ההיבטים השונים עליהם הרחבתי בעצם מתאימים לאו דווקא באופן ספציפי לתלמידי החינוך המיוחד אלא ללומד בכלל, ואכן לא פעם פונים אלינו הורים של תלמידים או אנשי חינוך בטענה כי סגנון הלמידה בבית ספרנו היה נכון ומתאים גם לתלמידי החינוך הרגיל והם אף היו נתרמים ממנו רבות.
אחד מיתרונות בית ספר שפרירים (בו אני עובדת) הינו שהוא נותן מענה למגוון רחב של סגנונות למידה. כיום הוא עושה זאת כמעט מבלי להעזר במדיה הדיגטאלית. המאפיינים המצויינים בפוסט זה מציגים את האפשרויות השונת הטמונות בהצגת הידע במחשב ויכולים להוות תרומה נכבדה במערך הלימוד תוך שימוש בייצוג נוסף להעברת ידע ומתן מענה לשונות ולסגנונות הלמידה המגוונים.

ספרים רבותיי ספרים...

ביום רביעי האחרון, לא התחלתי יחד עם שאר חברי למגמה את הסמסטר השלישי (מה שמאוד לא אופייני לי...), ניצלתי את ההזדמנות וירדתי יחד עם בעלי לחופשה באילת!
וכיצד אילת קשורה לבלוג זה ולכותרתו? קראו בפוסט זה...

בתחילת החודש הופץ 'עברית' - קורא הספרים האלקטרוני הראשון בישראל.
זוהי לא מקריות ש'עברית' הופץ דווקא בחודש בו נערך שבוע הספר העברי (המתמשך לאורך חודש שלם), שבו רבים מאיתנו עטים על חנויות ודוכני הספרים במטרה לרכוש ספרים במבצעים.
כקוראת מושבעת, אשר בעקבות לימודי התואר השני, ירדתי השנה בהספקי הקריאה, ניצלתי את הזדמנות החופשה לרכישת ספרים חדשים לכוננית הספרים בביתי ולהשלמת פערים בתחום הקריאה (יש לציין כי הספקיי ירדו משמעותית בעקבות חוסר האימון בקריאה).
כשבועיים לפני הנסיעה לאילת, התפרסמו כתבות רבות בערוצים השונים על קורא הספרים האלקטרוני והמהפכה בתרבות הקריאה בישראל הצפויה בעקבותיו. הסרטון הבא הינו סרטון תדמית ל'עברית' שמשיקה אותו חברת ניופאן בארץ.

מה נתונים מתוך הסרטון, עברית יכול להכיל 2000 ספרים שונים, משקלו 240 גרם, עוביו 8.8 מילמטר, והוא בעל מסך מגע בגודל 6 אינץ.
יתרונותיו (על פי המשווקים): ניתן לקרוא בו בחדות ובבהירות, בכל מקום - בבית, בנסיעה ואף בחוף הים, ניתן לכתוב הערות ולחפש מילים בטקסט הספר ולסמן בסימניה, לעברית רמקול מובנה וחיבור לאוזניות.
רכישת הספרים נעשית באמצעות אתר החברה המבטיחה כי תוך פחות מ -60 שניות הספר החדש אצלנו!
כחובבת גאדג'טים (אשר בד"כ אינם מתאפשרים בהישג ידי) ומרבה בקריאה, הרגשתי צורך להקדיש פוסט זה ל'עברית', ואף לגלות כי קיימת בי עדיין הסתייגות ורתיעה מן המהפכה.
אני חוזרת לאותה חופשה באילת, בה קראתי את הספר "קציצות" של אילן הייטנר (שאינו ספר בישול) בהנאה רבה. הנאה מהדפדוף בדפים, הנאה מריח הספר החדש בידי, הנאה מהביטחון בנשיאת הספר עמי לכל מקום - לים ולבריכה מבלי לגלות דאגה רבה, הנאה המלווה אותי בכל פעם מחדש. היום אני מתקשה עדיין לראות כיצד 'עברית' מספק עבורי את אותה הנאה המלווה לקריאה. אך יש גם מגבלות בקריאת ספר והעיקרי בהם בד"כ סובב סביב המשקל של הספר וחוסר הנוחות הכרוכה בהחזקתו, האם קורא הספרים הדיגטלי יפתור בעיה זו ונוספות, שיגרמו לנו בעתיד להבין את יתרונותיו!
ולסיום, פוסט זה לא פתר וגם לא התיימר לפתור את דילמת מהפכת הקריאה אצלי, ושאלות רבות נותרו עדיין פתוחות - האם זהו גילי שגורם לי להסתייג? האם זהו ההרגל והקושי בקבלת שינויים? האם ה'עברית' יתן מענה לחסרונותיו של הספר? כיצד תראה חוויית הקריאה שלי בעוד 20 שנה? בטוחה אני כי תהה שונה ומיוחדת ומקווה כי תאפשר לי להתאהב מחדש בחוויית הקריאה ולהמשיך ולקרוא ספרים!!!
לקריאה נוספת על קורא הספרים האלקטרוני כנסו לקישור הבא -
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3896547,00.html

טכנולוגיה וקידמה

על התמודדות עם חשיפה לטכנולוגיה חדשה

לאחר צפייה בסרטון - "תמיכה בימי הביניים" מצאתי הקבלות רבות לימנו לתחושותיי בנושאים טכנולגיים וגם אישיים...

תחילה, חשבתי לפצל את הסרט לשניים -
הראשון, 38 השניות הראשונות, בהן עוד חשבתי כי הנזיר מתקשה להתמודד עם טכנולוגיה חדשה - האם זהו לפטופ המונח לפניו על שולחנו?
השני, החל מהשניה ה-39 הבנתי כי הטכנולוגיה החדשה עמה הוא מתקשה להתמודד הינה - ס פ ר!
לאחר צפייה חוזרת ונשנית בסרטון, מצאתי הקבלות רבות לעולם הטכנולוגי (ולא רק...) של ימנו ומצאתי לנכון להציגן בפוסט זה תוך התייחסות לדברי הנזירים.
הנזיר: "לא הצלחתי לעשות דבר כל הבוקר בגלל זה..." -
מכירים את התחושה, כאשר נתקלים בבעיה, המטרידה את מנוחתך ולא מאפשרת לעסוק בעניינים אחרים עד שנמצא הפתרון... כתיבת פוסט זה נדחתה כבר מספר פעמים, בכל פעם כשכבר התיישבתי, טלפון אחר צלצל וההטריד את מנוחתי ודחה את הכתיבה לזמן אחר...
נזיר תומך: "אנחנו מציגים את הטכנולוגיה החדשה וכולם רוצים עזרה מיידית..." -
מוכר, גם אנחנו רוצות עזרה ותמיכה לאחר כל טכנולוגיה חדשה שנחשפת בפניינו...
נזיר: "הגעתי עד לשלב זה אבל הפסקתי, פחדתי שחלק מהטקסט יעלם..." -
שוב נשמע מוכר?! אנו מפחדים ללחוץ לנסות ולהעיז, שמא נהרוס משהו, שמא נמחק משהו, שמא נפגע במשהו חשוב, ואנו בוחרים פשוט להפסיק.
נזיר תומך: "הדבר הזה שומר כמה מאות של דפים..." -
נפלאות הטכנולוגיה!!!!!
נזיר תומך: "עכשיו זה נסגר והכל נשמר בפנים?..." -
מזכיר קצת את המחשב, לא?!
נזיר: "בטוח שכלום לא נאבד..." -
אנו שומרים במחשב אבל גם מדפיסים ומתייקים, ליתר ביטחון!
נזיר תומך: "הכל נשמר אלא אם יעלה באש...מה שלא סביר שיקרה" -
ובמחשב? סביר גם סביר, לפני מספר שנים נגנב מחשבי האישי מביתי ובו חומרים רבים ללא גיבוי! כמה מאיתנו מגבים את החומרים במחשב?!
הנזיר התומך כבר עומד לעזוב, אך הנזיר שוב נתקל בבעיה, "לא מצליח לפתוח את הספר...", מנסה מהצד הלא נכון - כמה פעמים קרה לנו שניסינו מהצד הלא נכון, שהתקלה הייתה כה פשוטה עד שהתביישנו שפנינו לעזרה...
נזיר תומך: "האם קראת את הוראות השימוש..." -
ואתם קראתם?

תגובות הנזירים בסרטון הדהימו אותי בהיותן כה דומות להתמודדויות שלנו היום עם טכנולוגיות חדשות. אם במקום ספר היה מונח לפני הנזיר מחשב נישא, התגובות בסרטון היו מתאימות כמעט אחת לאחד.
אז מה בכל זאת השתנה אצלנו בני האדם מאז ימי הביניים?