הספריות בעידן המחשבים והאינטרנט

לפני כשבוע במסגרת הקורס "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה - היבטים בינלאומיים" של דר' חגית מישר טל התוודעתי למאגרי המידע הרבים הנמצאים באינטרנט אליהם ניתן להגיע מאתר הספרייה שבמכללה.
במהלך השיעור הגיע אלינו ספרן מהספריה של המכללה וחשף אותנו לאפשרויות החיפוש הרבות במאגרי המידע שונים.
חשיפה זו וההסבר של הספרן הובילו אותי לעסוק בפוסט זה בשאלות שמטרידות אותי רבות במהלך לימודיי בהקשר לספריות בעידן האינטרנט:
תפקידה של הספריה ומשמעותה בעידן האינטרנט? האם בעידן האינטרנט בו כל החומרים נמצאים ברשת מסתיים תפקידה של הספריה? מדוע בכלל אנו זקוקים לספריות ולספרנים? האם בעוד מספר שנים המקצוע ספרן כמו מקצועות נוספים ייכחד מן העולם?
קצת רקע על הספריות:
ספריה הוא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע במטרה לשמר אותם ולאפשר שימוש יעיל בהם. ספריות הוקמו כבר בעת העתיקה, בימי הביניים, ובמשך השנים התפתחו וקיבלו משמעות רבה.
חיפוש חומרים בספריה עבר תהפוכות שונות - זוכרים את הימים בהם הלכנו לספריה וחיפשנו את הספר המבוקש באמצעות קיטלוג כרטיסיות במגירות על פי נושאים/א'-ב'... עידן המחשוב הביא עמו שינויים גם בתחום זה. בתחילת שנות ה-80 החלו הספריות לעבור מקטלוג כרטיסים ידני לקטלוג ממוחשב באמצעות תוכנות שונות. לאחר התפשטות האינטרנט התאפשרה גישה לקטלוגים גם דרך הרשת (מתוך: ויקיפדיה).

בלימודי לתואר הראשון, בסוף שנות ה-90 כאשר השימוש באינטרנט עוד לא היה כה מפותח, מצאתי את עצמי מבלה שעות רבות בספריה, מחפשת חומרי מידע, מצלמת מאמרים, משאילה ספרים.
מתחילת התואר הנוכחי הפעמים בהם הגעתי לספריה היו בודדות, מספר הספרים אותם השאלתי ניתנים לספירה על שתי ידיי...
מדוע? האם אין עוד צורך במוסד זה?
הרצאתו של הספרן בקורס חשפה אותי למקומה החדשה של הספריה ולתפקידו המשתנה של הספרן. חיפוש נרחב באינטרנט הביא אותי למאמרו של דר' יונתן מזרחי "הערות על מצבו המשתנה של הספרן".
מזרחי טוען כי עומס המידע בעידן האינטרנט (בו כולנו חשים כאשר אנו באים לחפש חומרים בנושא מסויים) הוא המקום בו תפקידו החדש של הספרן יבוא לידי ביטוי. על הספרן להפוך למסנן ומעבד הידע. לטענתו, אם הספריות והספרנים ידעו לתת ללקוחותיהם ערך מוסף, הלקוחות יגיעו אליהם, ומהו אותו ערך מוסף? מתן מענה לחיפוש מידע באופן יעיל, החוסך בזמן ובהצפת של מידע שאינו רלבנטי. הספרן החדש יהיה אדם סקרן ופתוח, בעל גמישות אינטלאקטואלית, בעל ידע טכנולוגי, בעל השכלה כללית אשר תאפשר לו להוות משמעות כמסנן הידע למגוון הלקוחות שיגיעו אל הספריה.
מזרחי מסכם את מאמרו בשתי תסריטים אפשריים בהקשר לעתיד הספריה:
האחד, הפערים בין ספריות בעלות יכולת שימוש בטכנולוגיה וכאלו שאינן. פער שיגדל ויעמיק וינצחו בו אלו כמובן שידברו בשפה הטכנולוגית. פערים אלו מתרחשים כבר היום.
השני, בעלי הכוח והעוצמה ישתמשו בטכנולוגיות המידע לחינוך ולהרחבת הנגישות של המידע. הספרנים יוכלו ללמד את אותם לקוחות שאינם בעלי יכולת שפה טכנולוגית כיצד להפיק את המירב מטכנולוגיות המידע.
תסריט זה נכתב בשנת 2002, היום לאחר 8 שנים נראה כי איננו רחוקים מתסריט זה ואף במקרים רבים ממלאים את התקוות של דר' מזרחי בהקשר לשינוי מקומו של הספרן.
ובחזרה לשיעור בו הספרן מספריית המכללה חשף אותנו למאגרי המידע הקיימים ברשת. החשיפה הייתה מרתקת ופתחה בפניי אפשרויות חדשות של חיפוש, מאגרי מידע הנמצאים ברשת, ואפשרויות שונות של צמצום חומרים אשר ימנעו ממני הצפה ובלבול. הספרן, בעצם מילא את תפקידו החדש, שעליו מדבר דר' מזרחי, הוא פתח בפניי דרכי חיפוש חדשות ועזר לי להבין כיצד אוכל לסנן את המידע שאקבל.
השנים הקרובות הן שיענו בצורה הטובה ביותר על השאלות שהצגתי בתחילת פוסט זה, אך אני יודעת להגיד היום כי אם הספרן והספריה ידעו לעשות את השינוי המיוחל, אותו שינוי שגם אנו כאנשי חינוך חייבים לעבור על מנת להישאר רלבנטיים ללקוחותינו - התלמידים, הם ידעו לשמר את לקוחותיהם ואת תפקידם.