הדואר האלקטרוני

דוא"ל, אימייל, שטרודל, @, e-mail, ג'ימיל, הוטמייל, וואלה, יאהוו, מילים אלו כבר הפכו לשגורות בשפתנו בחיי היומיום.
ומעבר לכך שהן שגורות בחיינו הן חלק בלתי נפרד מהווייתינו, ואנו נמצאים בחיבור מתמיד לתיבות הדואר שלנו מן המחשב, מן הסלולר ובכל רגע פנוי ביום...

לפני כשבוע בעת שידור תוכניתם של לונדון וקירשנבאום נחשפתי לפינתו המרתקת של דר' יובל דרור, מומחה לטכנולוגיה ואינטרנט בנושאים שונים בעידן הטכנולוגי. דרור מציג בתוכנית פינה קבועה ובה הוא מספר על היבטים שונים של הטכנולוגיה והאינטרנט, המצוגים בקישור הבא -
http://lnk.nana10.co.il/Section/?SectionID=11421

משלל התוכניות, בחרתי להציג את הדברים שהובאו בכתבה - "מחירו של הדואר האלקטרוני - ניכור ואי יעילות".
מחקר שערכה אוניברסיטת אילינויי בארה"ב בדק שלוש קבוצות סטודנטים בביצוע פרוייקט משותף - קבוצה אחת המנהלת את הפרוייקט רק בדואר אלקטרוני, קבוצה שניה מנהלת את הפרוייקט רק פנים מול פנים וקבוצה שלישית באמצעות שיחות ועידה. במחקר זה נמצא כי הישגיה של קבוצת הדואר אלקטרוני היו הנמוכים ביותר. ממצא זה הביא את החוקרים למסקנה כי לצד יתרונותיו הברורים של הדוא"ל - מהירות, זול, מאפשר חשיפה לעובדים רבים בארגון, קיימים מחירים לכלי זה.
והמחיר הוא פגיעה במערכות היחסים בין אנשים, כאשר התקשורת בארגון הופכת להיות רק באמצעים טכסטואלייים, פעמים רבות אינך מכיר את האנשים עמם אתה מתקשר ומדבר, ולא נבנה אמון בין האנשים, באמצעים הטכסטואלים אין יכולת להעביר הבעות פנים, טון דיבור, רגשות, והבעות. לטענת החוקרים בפגישות פנים אל פנים נוצרים קשרים יותר חזקים, והכלים הטכנולוגיים הטכסטואליים כגון דוא"ל, צ'אטים, פוגמים בתפוקה ובאיכות של התוצרים.
קושי נוסף שעולה בכתבה הינו הקושי בו אנשים עוברים לתקשר אחד עם השני רק באמצעות הכלים הטכנולוגיים, גם כאשר הם יושבים אחד ליד השני. בקושי זה נתקלתי במהלך עבודתי לא פעם, כאשר תלמידי התקשרו אחד לשני או שלחו הודעות sms גם כאשר ישבו אחד לצד השני או נמצאו מרחק של כמטרים ספורים אחד מהשני.

קצת נתונים - המצאת הדוא"ל התרחשה כבר בשנת 1971 ע"י ריי טומלינסון, בישראל הופיע הדוא"ל לראשונה בשנת 1980, כן לא להאמין 20 שנה חלפו וטכנולוגיה זו לא נעלמה אלא רק הלכה והשתפרה.
ומהי דעתי האישית בנושא - דעותיי חלוקות, מצד האחד, גם אני כמו אנשים רבים אחרים נוטה לבדוק את תיבת המייל שלי פעמים רבות ביום. אמנם קטונתי מלהגיע למסקנות בעניין מחיר הדוא"ל בארגונים גדולים, אך במחירו נתקלתי כבר מספר פעמים. כן לא פעם נוח יותר לשלוח מכתב בנושא שקשה לנו לערוך עליו שיחה פנים מול פנים, או תלמידים שמשוחחים באמצעים טכנולוגיים טכסטואליים שונים ואינם יודעים מי עומד מאחורי הדברים.
המסקנה אליה הגיעו חוקרי אילינויי כי חוסר האמון הינו הבסיס לפגיעה בתוצרים היא זו החשובה מכל, ואם נדע לתת את החשיבות והפתרונות לבניית אמון בין חברי הקבוצה ובין תלמידנו בכיתה בעבודה בכלים מסוג אלו אולי נוכל לתת מענה למחיר שעליו מדברים.
האמצעים הטכסטואליים אכן משנים את הקשרים פנים מול פנים, אך כיום כבר כמעט לכל כלים אלו נוספו אפשרויות ופתרונות המגשרים על קשיים אלו - הוספת תמונות, רגשונים, הוספת וידיאו, שמע, שיחות ועידה של מספר משתתפים ועוד.
אני מאמינה כי יתרונותיו הרבים והשימוש המוגבר של כלי זה עולים על המחיר שאנו משלמים! עלינו לדעת לעשות שימוש מושכל ונבון בצורה כזו שתחנך את ילדינו לשמור על קשרים חברתיים. ילדינו כבר שם, אנחנו יכולים לבחור האם להצטרף אליהם או לא! אני בוחרת להצטרף אליהם!
כתבתו של דר' יובל דרור מובאת בקישור הבא -

http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=733236&TypeID=1